"עבר זמן לא מבוטל מאז שקראתי ספר שדמויותיו והתרחשויותיו הצטיירו לנגד עיני בצורה חדה ומוחשית כל כך תוך כדי קריאת…"-מתוך הסקירה של שאול אולמרט בבלוג "סיפור טוב – המלצות קצרות על ספרים בעברית" – 2.5.14 "מפגן של כישרון ענק": רונן טל על "צעקה הפוכה", מוסף "סופהשבוע", 18.4.14 "ספר שמשאיר את הקורא חסר נשימה": ריאיון עם […]
"גפן דורון מפליאה לספר סיפור שבו הדברים שהיא רוצה לעסוק בהם נמסרים לקוראים בחוכמה ובכישרון, בעלילה. מותחת ונוגעת ללב. הרומן כתוב היטב ומרתק. קראתי אותו ברצף, כמעט נשימה אחת" – מתוך סקירתה של עופרה עופר אורן – 26.2.26 " זהו ספר שמביט בעיניים פקוחות בגיל, בכוח, ובאחריות, ומסרב להציע נחמה קלה" – מתוך סקירתה של […]
מאי 1944. בתוך כל אחד מקרונות הבקר הנעולים נדחסו תשעים אנשים. צחנת דליי השתן, שעלו על גדותיהם, הפכה את האוויר לבלתי נסבל. רכבת המגורשים. במשך ארבעה ימים התגלגלו ארבעים קרונות זהים הלאה והלאה בלי סוף, תחילה דרך סלובקיה, אחר כך דרך שטח הגנרלגוברנמן, ונשאו אותנו אל יעד לא ידוע. היינו חלק מהקבוצה הראשונה של למעלה […]
מסמך היסטורי נדיר ומיוחד, ובעל חשיבות גדולה ביותר. אחד מספרי העדות הראשונים שנכתבו לאחר השואה (נכתב ב-1946, כשהזיכרון עוד היה טרי וחי) ומוגש כעת בתרגום חדש לעברית. הספר מרכז את רישומיו של ד"ר מיקלוש נסלי, רופא יהודי, שנאלץ לשמש כמנתח תחת פיקודו של מנגלה באושוויץ. מסמך מצמרר על זיכרון שהולך ומתרחק מאיתנו.
רומן ביכורים מאת דנה גפן דורון, רופאה, עיתונאית וקולנוענית. במרכזו, טליה, מנהלת מחלקה פנימית בבית חולים שנמצאת על סף פרישה לגמלאות, נקלעת לחשבון נפש אישי ומקצועי סביב המתות החסד שביצעה בסתר רוב חייה המקצועיים. כל זאת על רקע טלטלות ימי הקורונה והמהפכה המשטרית. ספר מקורי ובשל, שעוסק באומץ בשאלות שנוגעות להארכת חיים, רפואה מודרנית וטשטוש הגבולות בין המתת חסד לרצח.
שביל החצץ הצר נרמס תחת נעליה בקצב לא אחיד. שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה, היא מנסה לדחוק הצידה את הסחות הדעת המתפרצות. בפעם הראשונה שקבעה בעצמה מוות, המוות נקבע הרבה לפניה. טליה מקללת. שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה. היא מצווה על הרגליים ליישר איתה קו. את מתגעגעת לחיבוקים שכבר לא יהיו, נזף בה […]
"קשה שלא להתמסר לספר העדין והחכם הזה" – מתוך הביקורת של שני הררי, "הארץ", 10.2.26 " הפרטים הוא ספר על הדרך בה האנשים בחיינו הופכים אותנו למי שאנחנו" – מתוך סקירתו של רן בן-נון באתר "עברית" – 30.1.26 "ספר יפהפה שמאגד שברי חיים, מקטעים של תודעה וזמן. כל חלק הוא דרך, הוא בחירה, הוא עולם […]
1 יוֹהָנָה אחרי כמה ימים עם הווירוס בגופי, חום הגוף שלי עולה, ואני מחליטה להפתעתי לחזור ולקרוא ברומן מסוים, ורק כשאני מתיישבת במיטה ופותחת אותו אני מבינה מדוע. על עמוד השער כתוב בעט כחול, בכתב יד שאין לטעות בו: 29 במאי 1996 החלמה מהירה. בפירָה קנוֹפּ1 יש קרפים צרפתיים וסיידר. אני מחכה עד […]
רומן שוודי עטור שבחים שהיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס בוקר הבינלאומי 2024, היה לרב מכר ותורגם למעל 30 שפות. הרומן בנוי סביב ארבע דמויות המתארות מערכות יחסים שונות מעברה של המספרת חסרת השם. הספר המרגש והפרובוקטיבי הזה מעלה שאלות מהותיות על טבען של מערכות יחסים, ועל איך אנחנו מספרים את הסיפור שלנו.
רומן קצר מאת בוסקו, סופר לטינו-אמריקאי מסתורי ועלום שם, שתורגם לעברית על ידי ד"ר מאיר כהן והובא לדפוס על ידי רועי צ'יקי ארד. במרכז הרומן מסופרות הרפתקאותיו של סַפָּר במחנה חיל פרשים שכוח-אל, הרואה בעצמו גנרל. לאחר שמפקד חדש מקבל את הפיקוד ודורש ממנו להסיר את הדרגות (המזויפות), הוא נאלץ לנטוש את המחנה יחד עם בתו. הגנרל מגלה את עצמו מחדש כראשו של כפר שלו ומרוחק, עם סוד עתיק. מהיצירות הפסיכדליות, הסאטיריות והמצחיקות-מרות ביותר שנכתבו.
עובר אורח שהיה נקלע לגבעה מעל מחנה הפרשים א**** ומשקיף משם מטה, קרוב לוודאי שלא היה מתפעל למראה האורוות ומבני הצבא התשושים, שכאילו נשרו משרוול רחב ונשתרעו בלאות על העמק. ייתכן שמבטו היה מתעכב על הדגל הקיסרי הגדול שזכה לגוון חום מרוט במרוצת השנים. על כל פנים, בוודאי לא היה שם לב למשכן המתפורר מול […]
איילת גונדר-גושן בשיחה סוחפת על זרות, על אשמה, על אימהות בטבע ובעיקר על ספרה החדש, "אורחים" -סטימצקי, 12.11.25 "אורחים" ברשימת רבי המכר של סטימצקי לחודש ספטמבר 2025 – .26.9.25 "בספרה החדש של איילת גונדר-גושן נדמה ני כשה הספרותי מגיעה לשיאים חדשים ומותחים מסח ג׳ון גרישם, עד לכדי רומן מערער ומדהים שנקרא בנשימה אחת" – שרי […]
"יש כאן קסם שלא מאפשר להניח את הספר מהיד"– מתוך סקירתו של עמיחי שלו, "מקור ראשון" – 13.3.26 "אצל הייסמית, בכל פרק ועמוד, ככל שהקורא מכיר את הדמויות הפועלות וחודר לנפשן, כל מה שצפוי שיקרה – לא קורה כמצופה. ואולי כאן בדיוק הסיבה לקרוא ברומן זה…" – שיר שביט, גלובס – 13.10.25 "קריאת הינשוף" הוא […]
תמי שם-טוב מתארחת במדור "מה השאלה" במוסף התרבות של כלכליסט – 25.11.25 "הסיפורים הקצרים בחלק הלא-ממוארי……ומוכיחים את כוחה של שם-טוב גם כסופרת למבוגרים……שנשמתה הילדית המובנית היא בונוס מובהק. ואת החלק הממוארי אשא עימי לתמיד." – ירון פריד, "מעריב" – 24.10.25 תמי שם טוב מתארחת בפודקסט "על החיים ועל המוות" עם דפנה לוי – 17.10.25 "קראתי […]
המוסד מגלה שבכיר איראני מחזיק מאגר גנוב של אורניום מועשר בדרגה שמאפשרת פיצוץ גרעיני. מישהו חייב לנסוע לטהראן ולהוציא משם את החומר המסוכן. זאת משימה שיכול לבצע רק צוות אחד – גיא, רועי, נועם ודריה. הלוחמים הצעירים כבר גילו בעבר יכולות מרשימות, אבל עכשיו מדובר – לראשונה- במבצע שמתרחש בלב מדינת אויב. האתגר העצום והסכנה […]
1 רוברט נשאר לעבוד למשך כמעט שעה אחרי חמש. לא היתה לו סיבה למהר הביתה, ובכך שנותר ליד שולחנו נחסך ממנו הדוחק שבין חמש לחמש וחצי ביציאה מהחניה של עובדי "לנגלי אווירונאוטיקה". הוא שם לב שגם ג'ק נילסון עוד לא הלך, וכמוהו גם בנסון הזקן, שבדרך כלל נשאר אחרי כולם. רוברט כיבה את מנורת הניאון […]
