"…ספר שמביא לנו חיים בלתי נתפסים של התמודדות קשה ומאתגרת. הוא מתאים למי שמחפש ספר קולח, מרתק וסוחף שכתוב מדהים, ולא נרתע מנושאים קשים, עם דמות ראשית מדהימה שקל להזדהות ולאהוב אותה." – סקירה של תמר גור – 25.1.23 בבלוג "מה חשבתי על…" "ספרה הטוב ביותר, לדעתי לפתוח את 2023 עם הספר הזה זו פשוט […]
המלצה על הספר מאת עמרי הרצוג, "הארץ", מוסף "גלריה", דצמבר 2022
בחזרה לעמוד הספר "נשארה לך מקסימום חצי שנה לחיות," אמרה הרופאה המסריחה. היא אמרה את הדברים כמו שמבשרים בשורה טריוויאלית, גם אם מצערת. כמו שהגננות במעון נהגו לומר כשאָרָם נחבלה. בעצב. מהול בקצת רגשי אשמה. היא לא הביטה בי כשהיא אמרה זאת. היא נעצה מבט בצג המחשב שלה. כאילו שם חבויה האמת. כאילו הצג הוא […]
"התרגום החדש, של יותם בנשלום, מעולה ועדכני ולא מורגשת שום חריקה של השפה. היא קולחת כזרם תודעה ללא פסיקים, אבל עם נקודות." מתוך הביקורת של אמנון לורד. "ישראל היום", 23.12.22. "הצרחה השקטה של 'ג'וני שב משדה הקרב' רלוונטית גם היום במדינה שמקדשת את המלחמה". – מתוך סקירתו של אמיר רותם, "הארץ", מוסך "גלריה", 2.12.22
"ולמרות שאין בספר הזה שום מאורעות הרי עולם, ואין בו דרמות גדולות, וטרגדיות קורעות לב, אין בו הצלחות כבירות או כשלונות שאין להם שיעור, ולמרות שכולנו מכירים יואש כזה, או קסניה כזו, או כל אחד ואחת מן החבורה, למרות כל אלה מצליח הספר להלך קסם על הקוראת. כי גיל הראבן יודעת לקסום קסמים שכאלה. מומלץ." […]
"חיים", רומן פרי עטה של גַיל הראבן, מגולל את סיפורה של קבוצת חברים ירושלמית לאורך עשרות שנים – מבית הספר היסודי, אי-אז בסוף שנות השבעים, ועד ימינו אלה. אירועים היסטוריים באים והולכים, אהבות נוצרות ומסתיימות, ובתווך – פרידות, חתונות, גירושים, שמחות ואסונות שחווים בני החבורה. יואל המתחכם, ליאור הקמצן, יואש האדיש, אביטל טובת הלב, קסניה […]
בחזרה לעמוד הספר מכתב (Lettre) — ציור-לשון זה מכוון לדיאלקטיקה המיוחדת למכתבי האהבה, שהיא גם ריקה (מוצפנת) וגם רבת הבעה (טעונה רצון לסמן את התשוקה). היעדרות (Absence) — כל אפיזודה של לשון המעלה על הבמה את היעדרות האובייקט הנאהב. רולאן בארת, "שיח אהבה" אתה גר לא רחוק ממני. בקצה הרחוב. שָכן, סופר […]
רומן מקורי ונועז מאת שרי שביט, שבמרכזו מכתב סמוי שכותבת אישה לאהובה המבוגר.
ספר שלישי בסדרה לילדים מאת דנה אלעזר-הלוי, על שני בתי ספר מהיישוב אורפז שמתחרים זה בזה.
בחזרה לעמוד הספר א סודות ושתיקות: כמה מילים על אבא שלי זה היומן שאבא כתב לפני שבעים שנה בחוץ לארץ. הוא מתהפך בקבר עכשיו, שיהיה ברור, כי לא רק קראתי את היומן שלו, אני גם מראה אותו לכל העולם. אבא שלי היה קנאי לפרטיות שלו, כל החיים הקפיד להיות אלמוני בן אלמוני, שלא יראו אותו, […]
רומן מאת ארי ליברמן, על יומן מסתורי שמוצא בן בחפציו של אביו, ובו נחשף סיפור מופלא שמטלטל את עולמו.
בחזרה לעמוד הספר "אז ביי, אמא," אמרה רמה לאמא שלה, שעמדה בפתח הבית ונופפה לה לשלום. "שיהיה לך בהצלחה, חמודה!" אמא של רמה ניסתה להסתיר את ההתרגשות שבקולה אבל לא לגמרי הצליחה, ורמה הבינה בדיוק לָמה היא מתרגשת. היום, יום שלישי, האחד בספטמבר, היא עמדה להתחיל שנת לימודים חדשה בבית ספר חדש, שהיה אחת […]
ספר ראשון בטרילוגיה מאת דנה אלעזר-הלוי, שמספר על שני צעירים מרדנים מיישוב מושלם לכאורה.
רומן פסיכולוגי מאת איילת גונדר-גושן, שבמרכזו אמא המחפשת אחר אמת שעלולה להרוס אותה.
בחזרה לעמוד הספר "כולנו חיים חיי סלפסטיק, בידיעה שמסיבה לא ברורה מרחף מעלינו גזר דין מוות…" מרטין גרדנר, הגרסה המוערת של "אליס בארץ הפלאות" אליס התחילה להשתעמם מאוד מלשבת כך לבדה כל הזמן בלי לעשות דבר: מפעם לפעם היא ניסתה שוב לקרוא בספר המונח בחיקה, אבל הוא היה מורכב כמעט אך ורק מפסקאות […]
בחזרה לעמוד הספר 1 אני מסתכלת באצבעות הקטנטנות האלה, של תינוק שהרגע נולד, ומנסה להבין איך אפשר שיגדלו להיות אצבעות של רוצח. לילד המת קוראים ג'מאל ג'ונס. בתמונה בעיתון העיניים שלו שחורות כמו קטיפה. לילד שלי קוראים אדם שוסטר. העיניים שלו בצבע של הים של תל אביב. הם אומרים שהוא הרג אותו. אבל זה […]
