פוסטים מאת admin_office

אמת וצדק 1 – פרשת מור/ דנה אלעזר – הלוי / ביקורות

בחזרה לעמוד הספר "רק לעתים רחוקות יוצא לי להיסחף לתוך ספר נוער" – סקירתה של "המתלהבת", עטרה אופק – 27.2.22 "ספר מוצלח ומותח מאוד שמעורר לא פעם דחף להניח אותו לרגע בצד, רק כדי להסדיר נשימה ולצלול שוב" – מתוך הביקורת של מור פוגלמן-דבורקין, ידיעות אחרונות –  25.2.22 "בתור הורים לילדים בגילים המתאימים, אתם רוצים […]

אמת וצדק 1 – פרשת מור / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר   "אז ביי, אמא," אמרה רמה לאמא שלה, שעמדה בפתח הבית ונופפה לה לשלום. "שיהיה לך בהצלחה, חמודה!" אמא של רמה ניסתה להסתיר את ההתרגשות שבקולה אבל לא לגמרי הצליחה, ורמה הבינה בדיוק לָמה היא מתרגשת. היום, יום שלישי, האחד בספטמבר, היא עמדה להתחיל שנת לימודים חדשה בבית ספר חדש, שהיה אחת […]

על עצמות המתים/ אולגה טוקרצ'וק/ ביקורות

"אין ספק שאולגה טוקרצ'וק היא אומנית ובעלת קול ייחודי בעולם הספרות, ספר מיוחד ומצויין" – מתוך "אות צרופה – סקירות והמלצות לספרים הבלוג של Limori" – 26.1.22 "אל תפספסו. גם אם תכעסו על הגיבורה הזאת, גם אם יהיה לכם קשה בקטעים מסוימים, החוויה שבקריאת הספר הזה היא משהו שאתם לא רוצים להפסיד." – מתוך "טליה קוראת ומספרת" […]

א-סימטריה / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר "כולנו חיים חיי סלפסטיק, בידיעה שמסיבה לא ברורה מרחף מעלינו גזר דין מוות…" מרטין גרדנר, הגרסה המוערת של "אליס בארץ הפלאות"     אליס התחילה להשתעמם מאוד מלשבת כך לבדה כל הזמן בלי לעשות דבר: מפעם לפעם היא ניסתה שוב לקרוא בספר המונח בחיקה, אבל הוא היה מורכב כמעט אך ורק מפסקאות […]

רילוקיישן / קטע קריאה מתוך הספר

בחזרה לעמוד הספר   1 אני מסתכלת באצבעות הקטנטנות האלה, של תינוק שהרגע נולד, ומנסה להבין איך אפשר שיגדלו להיות אצבעות של רוצח. לילד המת קוראים ג'מאל ג'ונס. בתמונה בעיתון העיניים שלו שחורות כמו קטיפה. לילד שלי קוראים אדם שוסטר. העיניים שלו בצבע של הים של תל אביב. הם אומרים שהוא הרג אותו. אבל זה […]

אשמתו של פרופסור שיף / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר 1 כן, זה נכון: סבו של סב-סבי היה סוחר עבדים. אינני מכחיש. אני גם לא רואה כל טעם להעלים את העובדה המביכה הזאת. הרי אינני חש שום קרבה אל האדם הזה, שעזב את העולם מאה וחמישים שנה כמעט לפני שאני הגעתי אליו. ואתם בוודאי מאמינים לי כי השרשרת הגנטית המחברת ביני לבינו […]

זיכרונות של אנטישמי / קטע לקריאה מתוך הספר

בחזרה לעמוד הספר פנסיון לווינגר   בשנת 1957 שהיתי במשך כמה ימים — מסיבות ובנסיבות שאיני רוצה להיכנס אליהן כאן — במקום שנקרא שפיטְצינגְזה, בבוואריה עילית. מאחר שהייתי צריך לכלות חלק ניכר מזמני בהמתנה, יצאתי תכופות לטיולים רגליים, ובאחד מהם גיליתי לחוף האגם המקומי אתר להשכרת סירות משוטים. אני לא חותר מושבע. להפך: חוויה טראומטית […]

מחברת המתכונים של אבא / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר 1 שוב ושוב אני מסדר את ידיךָ על שמיכת בית החולים. הן לבנות כמו ממחטת נייר. הן נראות כמו שורשים שנלכדו בקרקעית נחל. ואני הכרתי אותן חיות וחמימות כל כך, פגומות ומוכתמות, מכף היד ועד כרית האצבע המורה. צחקתָ ואמרת שאתה "מלך הכוויות". לשווא החזקת תמיד מגבת קטנה בסינרך, שכחת להשתמש בה […]

על עצמות המתים/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר ועכשיו שימו לב!  "מיום שבחר בדרך הרת סכנות, היה איש תם וישר מהלך בשפלות רוח בגיא צלמוות."  בגילי, ובעיקר במצבי, אני חייבת לרחוץ היטב את הרגליים לפני השינה, למקרה שאצטרך להתפנות באמבולנס באמצע הלילה. אילו טרחתי באותו הערב לבדוק באלמנך גרמי השמים מה קורה שם למעלה, בכלל לא הייתי הולכת לישון. אבל […]

דילוג לתוכן