18 מאי

עוד הרפתקאות של הדוב פדינגטון / פתיחה

נכתב ע"י אין תגובות נכתב ב קטעים ראשונים

בחזרה לעמוד הספר

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית

 בֵּיתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן, שֶׁבִּרְחוֹב וִינְדְזוֹר גַרְדֵנְס מִסְפָּר שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, הָיָה שָׁקֵט שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה פְּרָט לְפֵּדִינְגְטוֹן — שֶׁנֶּעֱלַם בְּאֹפֶן מִסְתּוֹרִי זְמַן קָצָר לְאַחַר אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם — יָשְׁבָה עַל הַמִּרְפֶּסֶת וְנֶהֶנְתָה מִשֶּׁמֶשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

בַּמִּרְפֶּסֶת הָיָה שָׁקֵט מְאוֹד, וְרַק פֹּה וָשָׁם נִשְׁמְעוּ רִשְׁרוּשִׁים קְלוּשִׁים שֶׁל נְיָר, בִּזְמַן שֶׁמַּר בְּרָאוּן עִלְעֵל בְּדַפָּיו שֶׁל סֵפֶר עַב כָּרֵס, וּנְקִישַׁת הַמַּסְרֵגוֹת שֶׁל גְּבֶרֶת בְּרָאוּן. מֵהַמִּטְבָּח עָלוּ עוֹד קוֹלוֹת בִּזְמַן שֶׁגְּבֶרֶת בֵּרְד, סוֹכֶנֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, הֵכִינָה אֶת הַדָּרוּשׁ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.

ג'וֹנָתָן וְג'וּדִי הָיוּ שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ בְּהַרְכָּבַת פָּזֶל עֲנָקִי, שֶׁהֵם לֹא אָמְרוּ וְלוּ מִלָּה אַחַת.

מַר בְּרָאוּן הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵפֵר אֶת הַדְּמָמָה. "אַתֶּם יוֹדְעִים," הוּא פָּתַח וְאָמַר, וְשָׁאַף שְׁאִיפָה מְמֻשֶּׁכֶת מִן הַמִּקְטֶרֶת שֶׁלּוֹ, "אוּלַי זֶה יִשָּׁמַע מוּזָר, אֲבָל עָבַרְתִּי עַל הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הַזֹּאת לְפָחוֹת עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאֵין כָּאן אֲפִלּוּ שׁוּרָה אַחַת עַל דֹּב כְּמוֹ
פֵּדִינְגְטוֹן."

"נוּ, בָּרוּר שֶׁאֵין," קָרְאָה גְּבֶרֶת בֵּרְד. "דֻּבִּים כְּמוֹ פֵּדִינְגְטוֹן הֵם מְאוֹד נְדִירִים. וְטוֹב שֶׁכָּךְ, אִם אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי, כִּי אַחֶרֶת הָיִינוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא הוֹן עַל צִנְצְנוֹת רִבָּה." גְּבֶרֶת בֵּרְד לֹא הִפְסִיקָה לְהָעִיר עַל כַּמּוּיוֹת הָרִבָּה שֶׁפֵּדִינְגְטוֹן אוֹכֵל, אֲבָל לִזְכוּתָהּ יֵאָמֵר שֶׁהִיא תָּמִיד הִקְפִּידָה לִשְׁמֹר בִּשְׁבִילוֹ צִנְצֶנֶת נוֹסֶפֶת בַּמְּזָוֶה, לְמִקְרֵה חֵרוּם.

"בְּכָל מִקְרֶה, הֶנְרִי," אָמְרָה גְּבֶרֶת בְּרָאוּן וְהֵנִיחָה לְרֶגַע אֶת הַמַּסְרֵגוֹת מִיָּדֶיהָ, "לָמָּה בִּכְלָל אַתָּה מְחַפֵּשׂ בָּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה אֶת פֵּדִינְגְטוֹן?"

מַר בְּרָאוּן פִּתֵּל אֶת שְׂפָמוֹ בְּהַבָּעָה מְהֻרְהֶרֶת. "אָהּ, אֵין שׁוּם סִבָּה מְיֻחֶדֶת," הוּא עָנָה בְּנִימָה מְרֻחֶקֶת. "זֶה פָּשׁוּט סִקְרֵן אוֹתִי — זֶה הַכֹּל."

כְּשֶׁיֵּשׁ דֹּב בַּמִּשְׁפָּחָה — בְּיִחוּד דֹּב כְּמוֹ פֵּדִינְגְטוֹן — הָאַחְרָיוּת גְּדוֹלָה, וּמַר בְּרָאוּן הִתְיַחֵס לָעִנְיָן בִּמְלֹא הָרְצִינוּת.

"הָעִנְיָן הוּא," הוּא אָמַר, וְאָז סָגַר אֶת הַכֶּרֶךְ בִּטְרִיקָה, "שֶׁאִם הוּא יִשָּׁאֵר אִתָּנוּ לְתָמִיד…"

"אִם?" מַקְהֵלָה שֶׁל בֶּהָלָה נִשְׁמְעָה מִפִּי שְׁאַר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל גְּבֶרֶת בֵּרְד.

"הֶנְרִי, בְּשֵׁם אֱלוֹהִים, עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?" קָרְאָה גְּבֶרֶת בְּרָאוּן. "אִם פֵּדִינְגְטוֹן יִשָּׁאֵר אִתָּנוּ לְתָמִיד? הֲרֵי בָּרוּר שֶׁכֵּן."

"הֱיוֹת שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר אִתָּנוּ לְתָמִיד," מִהֵר מַר בְּרָאוּן לוֹמַר, "יֵשׁ דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם שֶׁחָשַׁבְתִּי עֲלֵיהֶם. קֹדֶם כֹּל, חָשַׁבְתִּי לְאַרְגֵּן בִּשְׁבִילוֹ אֶת הַחֶדֶר הַפָּנוּי."

הַהַצָּעָה הַזֹּאת זָכְתָה לְהַסְכָּמָה כְּלָלִית מִצַּד הַנּוֹכְחִים. מֵאָז פָּרַץ לָרִאשׁוֹנָה לְחַיֵּיהֶם, פֵּדִינְגְטוֹן גָּר בַּחֶדֶר שֶׁנּוֹעַד לְאוֹרְחִים. הֱיוֹת שֶׁהָיָה דֹּב מְנֻמָּס, הוּא מֵעוֹלָם לֹא הִזְכִּיר זֹאת וְלוּ בְּמִלָּה אַחַת, גַּם לֹא כְּשֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לְפַנּוֹת אֶת הַחֶדֶר לְטוֹבַת הָאוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ, אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן חָשְׁבוּ כֻּלָּם שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מִשֶּׁלּוֹ.

"וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי," הִמְשִׁיךְ מַר בְּרָאוּן וְאָמַר, "הוּא תְּמוּנָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיֶה נֶחְמָד אִם נִצְטַלֵּם יַחַד לִתְמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית."

"תְּמוּנָה?" קָרְאָה גְּבֶרֶת בֵּרְד. "כַּמָּה מוּזָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֶת זֶה דַּוְקָא עַכְשָׁו."

"כֵּן?" אָמַר מַר בְּרָאוּן. "לָמָּה?"

גְּבֶרֶת בֵּרְד הִתְרַכְּזָה בַּהֲכָנַת קַנְקַן הַתֶּה. "עוֹד תִּרְאֶה — בְּבוֹא הַזְּמַן," הִיא אָמְרָה. וְכֻלָּם יָדְעוּ שֶׁגַּם אִם יְבַקְּשׁוּ יָפֶה, הִיא לֹא תֹּאמַר עוֹד שׁוּם דָּבָר בַּשָּׁלָב הַזֶּה.

לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, נֶחְסְכוּ מִמֶּנָּה עוֹד שְׁאֵלוֹת וּבַקָּשׁוֹת, מִפְּנֵי שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע רַעַשׁ שֶׁל חֲבָטָה עַזָּה מִכִּוּוּן חֲדַר הָאֹכֶל, וּפֵּדִינְגְטוֹן עַצְמוֹ הוֹפִיעַ לְיַד דַּלְתוֹת הַזְּכוּכִית שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהָרִים אַרְגַּז קַרְטוֹן גָּדוֹל, שֶׁמֵּעָלָיו הוּנַח חֵפֶץ מַתַּכְתִּי מִסְתּוֹרִי לְמַרְאֶה וּבְקָצֵהוּ הָאֶחָד מִין מוֹטוֹת אֲרֻכִּים.

אֲבָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם לָאו דַּוְקָא בִּגְלַל מָה שֶׁהֶחְזִיק בְּיָדָיו, אֶלָּא בִּגְלַל הַהוֹפָעָה הַכְּלָלִית שֶׁלּוֹ.

הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ נִרְאֲתָה אֵיכְשֶׁהוּ רַכָּה וּמֻזְהֶבֶת מִתָּמִיד, וְאָזְנָיו, אוֹ הַחֵלֶק הַקָּטָן שֶׁל אָזְנָיו שֶׁהִשְׁתַּרְבֵּב מִתַּחַת לְשׁוּלֵי הַכּוֹבַע הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ, הָיוּ שְׁחֹרוֹת וּבוֹהֲקוֹת כְּמוֹ קְצֵה אַפּוֹ. אֲפִלּוּ כַּפּוֹת יָדָיו וּשְׂפָמוֹ הָיוּ מַרְאֶה שֶׁלֹּא יֵאָמֵן.

כֻּלָּם הִתְיַשְּׁבוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, וּגְבֶרֶת בְּרָאוּן הֶחְמִיצָה כַּמָּה לוּלָאוֹת בַּסְּרִיגָה.

"אֱלוֹהִים!" קָרָא מִיָּד מַר בְּרָאוּן, וְכִמְעַט שָׁפַךְ אֶת הַתֶּה עַל הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה. "מָה עָשִׂיתָ לְעַצְמְךָ?"

"עָשִׂיתִי אַמְבַּטְיָה," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן, וְנִרְאָה נֶעֱלָב בְּיוֹתֵר.

"אַמְבַּטְיָה?" חָזְרָה ג'וּדִי עַל דְּבָרָיו, לְאַט. "בְּלִי שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמְּךָ?"

"בְּחַיַּי!" אָמַר ג'וֹנָתָן. "מַמָּשׁ חֲדָשׁוֹת מַדְהִימוֹת."

"אֲבָל אַתָּה בְּסֵדֶר, כֵּן?" שָׁאַל מַר בְּרָאוּן. "כְּלוֹמַר — אַתָּה לֹא חוֹלֶה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה?"

פֵּדִינְגְטוֹן נִפְגַּע עַד מְאוֹד מִכָּל הַהִתְרַגְּשׁוּת סְבִיבוֹ. הֲרֵי בְּכָל זֹאת, זֹאת לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַמְבַּטְיָה. לְמַעֲשֶׂה, הוּא שָׁטַף פָּנִים כִּמְעַט בְּכָל בֹּקֶר. פָּשׁוּט הָיְתָה לוֹ דֵּעָה מְאוֹד מְגֻבֶּשֶׁת בְּעִנְיְנֵי אַמְבַּטְיוֹת. לַעֲשׂוֹת אַמְבַּטְיָה זֶה אוֹמֵר לְהַרְטִיב אֶת כָּל הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ, וְאָז עוֹבֵר הֲמוֹן זְמַן עַד שֶׁהִיא מִתְיַבֶּשֶׁת. "רַק רָצִיתִי לְהֵרָאוֹת יָפֶה בִּשְׁבִיל הַתְּמוּנָה," הוּא אָמַר בְּתַקִּיפוּת.

"הַתְּמוּנָה?" חָזְרוּ כֻּלָּם עַל דְּבָרָיו. אֵין סָפֵק, לְפֵּדִינְגְטוֹן הָיְתָה יְכֹלֶת בִּלְתִּי רְגִילָה לָדַעַת דְּבָרִים.

"כֵּן," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן. עַל פָּנָיו עָלְתָה הַבָּעָה רַבַּת חֲשִׁיבוּת בְּשָׁעָה שֶׁהִתְכּוֹפֵף וְהֵחֵל לְהַתִּיר אֶת הַחֶבֶל שֶׁקָּשַׁר אֶת אַרְגַּז הַקַּרְטוֹן. "קָנִיתִי לְעַצְמִי מַצְלֵמָה."

בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן הִתְבּוֹנְנוּ בִּשְׁתִיקָה בַּאֲחוֹרָיו שֶׁל פֵּדִינְגְטוֹן הַגּוֹהֲרִים מֵעַל הָאַרְגָּז.

"מַצְלֵמָה," אָמְרָה גְּבֶרֶת בְּרָאוּן לְבַסּוֹף. "אֲבָל מַצְלֵמוֹת הֵן דָּבָר יָקָר, לֹא?"

"זֹאת לֹא הָיְתָה יְקָרָה," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן וְהִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת. הוּא הִזְדַּקֵּף, וְאָחַז בֵּין יָדָיו אֶת הַמַּצְלֵמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן רָאוּ מִיְּמֵיהֶם. "קָנִיתִי אוֹתָהּ בַּהֲנָחָה בַּשּׁוּק. הִיא עָלְתָה רַק שְׁלוֹשָׁה פָּאוּנְדִּים!"

"שְׁלוֹשָׁה פָּאוּנְדִּים!" קָרָא מַר בְּרָאוּן, וְנִרְאָה שֶׁהוּא בְּהֶחְלֵט הִתְרַשֵּׁם. הוּא פָּנָה אֶל הָאֲחֵרִים. "אֲנִי מֻכְרָח לוֹמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי דֹּב עִם חוּשׁ עִסְקִי מְפֻתָּח כְּמוֹ זֶה שֶׁל פֵּדִינְגְטוֹן."

"בְּחַיַּי!" אָמַר ג'וֹנָתָן. "יֵשׁ לַמַּצְלֵמָה הַזֹּאת מִין יְרִיעַת בַּד שֶׁשָּׂמִים מֵעַל הָרֹאשׁ, וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ."

"מָה זֶה הַדָּבָר הָאָרֹךְ הַזֶּה?" שָׁאֲלָה ג'וּדִי.

"זֹאת חֲצוּבָה," הִסְבִּיר פֵּדִינְגְטוֹן בְּגַאֲוָה. הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל הָרִצְפָּה וְהֵחֵל לִפְתֹּחַ אֶת רַגְלֵי הַחֲצוּבָה. "שָׂמִים עָלֶיהָ אֶת הַמַּצְלֵמָה כְּדֵי שֶׁהַמַּצְלֵמָה לֹא תִּרְעַד."

מַר בְּרָאוּן הֵרִים אֶת הַמַּצְלֵמָה וּבָחַן אוֹתָהּ. כְּשֶׁהָפַךְ אוֹתָהּ בֵּין יָדָיו, נָפְלוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה בְּרָגִים חֲלוּדִים וְכַמָּה מַסְמְרִים יְשָׁנִים. "הִיא קְצָת יְשָׁנָה, לֹא?" הוּא שָׁאַל, בְּלִי לַחְשֹׁב. "נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּתוֹר אַרְגַּז אִחְסוּן וְלֹא בְּתוֹר מַצְלֵמָה."

פֵּדִינְגְטוֹן הֵרִים אֶת שׁוּלֵי כּוֹבָעוֹ וְנָעַץ בְּמַר בְּרָאוּן מַבָּט חָמוּר. "זֹאת מַצְלֵמָה נְדִירָה בְּיוֹתֵר," הוּא הֵשִׁיב. "זֶה מָה שֶׁאָמַר הָאִישׁ בַּדּוּכָן שֶׁבַּשּׁוּק."

"בְּכָל מִקְרֶה, בְּעֵינַי הִיא נֶהֱדֶרֶת," קָרָא ג'וֹנָתָן בְּהִתְלַהֲבוּת. "הַלְּוַאי שֶׁתַּסְכִּים לְצַלֵּם אוֹתִי רִאשׁוֹן, פֵּדִינְגְטוֹן."

"יֵשׁ לִי רַק לוּחַ אֶחָד," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן בְּקוֹל הֶחְלֵטִי. "לוּחוֹת עוֹלִים הֲמוֹן כֶּסֶף וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי דְּמֵי כִּיס — אָז לְצַעֲרִי תִּצְטָרְכוּ כֻּלְּכֶם לְהִצְטַלֵּם בִּתְמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית."

"זֹאת בְּהֶחְלֵט נִרְאֵית מַצְלֵמָה מְסֻבֶּכֶת, וְדֵי גְּדוֹלָה בִּשְׁבִיל דֹּב," צִיְּנָה גְּבֶרֶת בְּרָאוּן בִּזְמַן שֶׁפֵּדִינְגְטוֹן הִבְרִיג אֶת הַמַּצְלֵמָה עַל הַחֲצוּבָה וְאָז כִּוֵּן אֶת הָרַגְלַיִם לַגֹּבַהּ הַנָּכוֹן. "אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁתַּצְלִיחַ לְהַפְעִיל אוֹתָהּ?"

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכֵּן," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן. הוּא נֶעֱלַם מִתַּחַת לִירִיעַת הַבַּד הַשְּׁחֹרָה שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הַמַּצְלֵמָה, וְקוֹלוֹ נַעֲשָׂה עָמוּם. "מַר גְרוּבֶּר הִשְׁאִיל לִי סֵפֶר שֶׁמַּסְבִּיר כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת עַל צִלּוּם, וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִתְאַמַּנְתִּי מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה."

אין תגובות עדיין ל “עוד הרפתקאות של הדוב פדינגטון / פתיחה”

השאר תגובה