"זאת קריאה שהיא חוויה חשובה ומשמעותית, כזו שלא כדאי לפספס" – מתוך סקירתה של ניצן כהן בבלוג "פולמוס במשיכת פולמוס" – 10.6.24 "הספר הזה הוא פלא.." כך דורון נשר תיאר היום לרינה מצליח בתוכנית פגוש את העיתונות את הספר שלו "המוח שלי ואני" – 19.4.21 "דורון נשר חזר מהמתים, ובמסמך מהפנט הוא סוגר חשבון עם […]
"נקרא בשקיקה" – עילית מנמר – כלכליסט – 21.6.26 "יותר מאשר חקירה בלשית, דרור משעני מציע ב"הזדמנות לפני אחרונה" חקירה פילוסופית, קיומית, של אינטימיות" – מתוך הביקורת של יובל אונגר, "הארץ" – 16.6.26 "ספר מתוק-מריר שמסיימים ביומיים ונשארים עם חור בלב, געגועים לכלב, השחקן הראשי בספר, ועם המשפט "שכחת איך העולם עובד? שהוא הכי נהנה […]
ספר חדש מאת דרור משעני – אלי מאבד את אשתו לאחר מחלה קשה. הוא לא מאמין שימצא עוד אהבה, אבל הוא מוצא. ואז הוא עושה מעשה נורא. האם תינתן לו הזדמנות לתקן את מה שקילקל? למה הכול מסתבך עוד ועוד? "הזדמנות לפני אחרונה" מתחיל כסיפור אהבה והופך מהר מאוד לספר מתח מורט עצבים.
"ספרה החדש של גיל הראבן מציע פרשנות מורכבת ומעודנת יותר לחרדות המעפנות בציבור סביב השאלה הנפוצה 'מה יהיה?'" – מתוך הביקורת של בני ציפר, "הארץ" – 10.6.26 גיל הראבן מתארחת בתכנית "מה שכרוך" עם מיה סלע עם צאת ספרה החדש "שאלתה קואלות" – כאן תרבות – 29.4.26 "הראבן לגמרי איקונית, אחת מגדולות הדור" – מתוך […]
"היה שלום, בית קברות של מליונים, בית קברות שאין בו קבר אחד" – סקירתו המעניינת של יובל מנדלסון, "הארץ", מוסף גלריה – 13.3.26 "אושוויץ וידוי -הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות" בין הנבחרים של מאיה בקר – "הארץ" – מוסף גלריה – 27.2.26 ראיון עם המתרגמת צילה אלעזר מתרגמת הספר "אושוויץ, וידוי: הייתי הרופא היהודי […]
"מי מסתתר מאחורי המסכה?…הוא לא רק יוטיובר עם כמעט שני מיליון עוקבים, אלא גם סופר שמוכר מליונים, ביפן ומחוצה לה" – מתוך סקירתה של שרון קנטור, "ידיעות אחרונות" – 13.3.26 "ספר מתח מיוחד, שונה מכל ספר מתח שקראתי עד היום." – מתוך סקירתה של כרמית בר-גיל – 12.3.26 "..לסופר היפני המצליח, יש גימיק. אבל זה […]
רב המכר שהסעיר את יפן והיה לתופעה. רומן מתח ואימה שכתב מחבר מסתורי שבו תמונות תמימות לכאורה מוליכות לעבר שורת תעלומות מטרידות. הספר תורגם למעל 30 שפות ומכר כ-1.5 מיליון עותקים ביפן בלבד
גיל הראבן, אחת מבכירות הסופרים בארץ, חוזרת עם נובלה ושני סיפורים, מלאי דמיון, שמתרחשים כל אחד בעולם עתידי ספקולטיבי, ומנסחים בכל אחד מה נשאר אנושי גם כשהתשתיות משתנות לחלוטין.
"דובֵּי קוֹאלה," אמרתי. "אני מביאה לנו ארבעה." זה היה בתקופת התיקונים, מתישהו במהלך החורף השני לתקופה, בעת שכל הודעה על תיקון התקבלה אצל אנשים בחוסר אמון ובלעג. פֶּלאי ואני ישבנו על הספה בסלון — פניו מול פני, ברכיו מוגבהות מול ברכי, שמיכת צמר תלויה כאוהל על כל זוג ברכיים. כמו ברוב הלילות החשוכים, גם בלילה […]
בלהה בן -אליהו בשיחה עם הסופרת יעל נאמן על נוכחות השואה בתוך החוויה הישראלית של בני הדור השני, כפי שמופיעה בספריה- "היינו העתיד" ו"היה היתה" – פרק 13 "חיים על המדף", בית אבי חי – 16.4.23 דנה אולמרט מתראיינת על הספר "היה היתה", כאן ב', 9.5.18 "מחוקה": ריאיון עם יעל נאמן לרגל צאת "היה היתה", […]
"עבר זמן לא מבוטל מאז שקראתי ספר שדמויותיו והתרחשויותיו הצטיירו לנגד עיני בצורה חדה ומוחשית כל כך תוך כדי קריאת…"-מתוך הסקירה של שאול אולמרט בבלוג "סיפור טוב – המלצות קצרות על ספרים בעברית" – 2.5.14 "מפגן של כישרון ענק": רונן טל על "צעקה הפוכה", מוסף "סופהשבוע", 18.4.14 "ספר שמשאיר את הקורא חסר נשימה": ריאיון עם […]
"גפן דורון מפליאה לספר סיפור שבו הדברים שהיא רוצה לעסוק בהם נמסרים לקוראים בחוכמה ובכישרון, בעלילה. מותחת ונוגעת ללב. הרומן כתוב היטב ומרתק. קראתי אותו ברצף, כמעט נשימה אחת" – מתוך סקירתה של עופרה עופר אורן – 26.2.26 " זהו ספר שמביט בעיניים פקוחות בגיל, בכוח, ובאחריות, ומסרב להציע נחמה קלה" – מתוך סקירתה של […]
מאי 1944. בתוך כל אחד מקרונות הבקר הנעולים נדחסו תשעים אנשים. צחנת דליי השתן, שעלו על גדותיהם, הפכה את האוויר לבלתי נסבל. רכבת המגורשים. במשך ארבעה ימים התגלגלו ארבעים קרונות זהים הלאה והלאה בלי סוף, תחילה דרך סלובקיה, אחר כך דרך שטח הגנרלגוברנמן, ונשאו אותנו אל יעד לא ידוע. היינו חלק מהקבוצה הראשונה של למעלה […]
מסמך היסטורי נדיר ומיוחד, ובעל חשיבות גדולה ביותר. אחד מספרי העדות הראשונים שנכתבו לאחר השואה (נכתב ב-1946, כשהזיכרון עוד היה טרי וחי) ומוגש כעת בתרגום חדש לעברית. הספר מרכז את רישומיו של ד"ר מיקלוש נסלי, רופא יהודי, שנאלץ לשמש כמנתח תחת פיקודו של מנגלה באושוויץ. מסמך מצמרר על זיכרון שהולך ומתרחק מאיתנו.
רומן ביכורים מאת דנה גפן דורון, רופאה, עיתונאית וקולנוענית. במרכזו, טליה, מנהלת מחלקה פנימית בבית חולים שנמצאת על סף פרישה לגמלאות, נקלעת לחשבון נפש אישי ומקצועי סביב המתות החסד שביצעה בסתר רוב חייה המקצועיים. כל זאת על רקע טלטלות ימי הקורונה והמהפכה המשטרית. ספר מקורי ובשל, שעוסק באומץ בשאלות שנוגעות להארכת חיים, רפואה מודרנית וטשטוש הגבולות בין המתת חסד לרצח.
שביל החצץ הצר נרמס תחת נעליה בקצב לא אחיד. שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה, היא מנסה לדחוק הצידה את הסחות הדעת המתפרצות. בפעם הראשונה שקבעה בעצמה מוות, המוות נקבע הרבה לפניה. טליה מקללת. שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה. היא מצווה על הרגליים ליישר איתה קו. את מתגעגעת לחיבוקים שכבר לא יהיו, נזף בה […]
