כללי

בחזרה לעמוד הספר 1 שוב ושוב אני מסדר את ידיךָ על שמיכת בית החולים. הן לבנות כמו ממחטת נייר. הן נראות כמו שורשים שנלכדו בקרקעית נחל. ואני הכרתי אותן חיות וחמימות כל כך, פגומות ומוכתמות, מכף היד ועד כרית האצבע המורה. צחקתָ ואמרת שאתה "מלך הכווי…

בחזרה לעמוד הספר "...'הסיפור של השיניים שלי' הוא תרגיל אינטלקטואלי מבריק לפרקים ולא ברור לעתים, שבו משלבת לואיסלי ברוב השראה פילוסופיה, בלשנות, סמיוטיקה וספרות לערבוביה דחוסה ומהבילה של הגות משועשעת." -  מתוך ביקורת של רן בן-נון  באתר"עברית" …

  בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   בארץ המַאוּרים   "אַת לבדך? אישה לבדה לא מטיילת פה ככה," אמרה לה בעלת הפונדק הקטן שהיא התחילה ממנו את מסע האופניים שלה באִיסט קֵייפּ שבניו זילנד. "אישה לבדה לא רוכבת פה על אופ…

  בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   היא הרימה את עיניה מן הספר. איזה שעמום, הפזמון החוזר הזה על חוסר התקשורת! אם מתעקשים לתַקשר, מצליחים איכשהו. נכון, לא עם כולם, אבל עם שניים-שלושה אנשים כן. אַנדרֶה, במושב הסמוך, קרא ס…

בחזרה לעמוד הספר לקריאה על המחבר   סבתא רבתא   סבתא רבתא מתה היום (או אולי, אתמול. אינני יכול לומר בביטחון). כמעט. כלומר, בסוף כן. אבל לא בהתחלה. בהתחלה היא חיה. מדי חיה. בעלה מת ("חיימיקו, אוי חיימיקו, איך השארת אותי לב…

בחזרה לעמוד הספר   תמונה ראשונה ואלר:      מה קרה, אליז המקסימה, מדוע התקדרו פנייך דווקא אחרי שהואלת ברוב טובך להישבע לי אמונים? אוי ואבוי, אני שומע שאת נאנחת! ודווקא כשאני כל כך שמח! אמרי לי, האם את מתחרטת על האושר שהסבת לי? את מ…