בלוג - מאמרים אחרונים

הַשְּׁבִיעִיָּה הַסּוֹדִית יוֹצֵאת לַדֶּרֶך / איניד בלייטון / קטע ראשון

לעמוד הספר

תָּכְנִיּוֹת לָאֲסֵפָה שֶׁל הַשָּׁבָ"ס

"כְּדַאי שֶׁנְּכַנֵּס אֲסֵפָה שֶׁל 'הַשְּׁבִיעִיָּה הַסּוֹדִית'," אָמַר פִּיטֶר לְגָ'נֶט. "לֹא הָיְתָה לָנוּ אֲסֵפָה כְּבָר הֲמוֹן זְמַן."

"כֵּן, נָכוֹן, רַעֲיוֹן מְצֻיָּן!" אָמְרָה גָ'נֶט, וְסָגְרָה בַּחֲבָטָה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁקָּרְאָה. "רַק תִּזְכֹּר, פִּיטֶר, שֶׁלֹּא שָׁכַחְנוּ מֵהַחֲבוּרָה — הָיוּ לָנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעִילוּיוֹת בְּחֻפְשַׁת חַג הַמּוֹלָד, שֶׁפָּשׁוּט לֹא הָיָה לָנוּ זְמַן לְאַרְגֵּן אֲסֵפָה."

"אֲבָל אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְאַרְגֵּן אֲסֵפָה," אָמַר פִּיטֶר. "בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ לָנוּ חֲבוּרָה אִם אֲנַחְנוּ לֹא עוֹשִׂים שׁוּם דָּבָר? כְּדַאי שֶׁנִּשְׁלַח הוֹדָעָה לִשְׁאַר הַחֲבֵרִים."

"אָז יֵשׁ לָנוּ חָמֵשׁ הוֹדָעוֹת לִכְתֹּב עַכְשָׁו," אָמְרָה גָ'נֶט וְנֶאֶנְחָה. "פִּיטֶר, אַתָּה כּוֹתֵב מַהֵר יוֹתֵר מִמֶּנִּי — אַתָּה תִּכְתֹּב שָׁלוֹשׁ, וַאֲנִי שְׁתַּיִם."

"הָאוּ!" אָמַר סְקֶמְפֶּר, כֶּלֶב הַקּוֹקֶר סְפַּנְיֶל.

"כֵּן, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁגַּם אַתָּה הָיִיתָ שָׂמֵחַ לִכְתֹּב הוֹדָעָה אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ לִכְתֹּב," אָמְרָה גָ'נֶט וְלִטְּפָה אֶת רֹאשׁוֹ הֶחָלָק וְהַבָּהִיר שֶׁל הַכֶּלֶב. "אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַמַּעֲטָפָה בַּפֶּה וְלִמְסֹר אוֹתָהּ. זֹאת תִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ, סְקֶמְפֶּר."

"מָה נִכְתֹּב?" שָׁאַל פִּיטֶר, וּבֵינָתַיִם קֵרֵב אֵלָיו דַּף וְכִרְסֵם אֶת קְצֵה הָעֵט בִּזְמַן שֶׁנִּסָּה לַחְשֹׁב עַל הַמִּלִּים הַמַּתְאִימוֹת.

"טוֹב, נִרְאֶה לִי שֶׁפָּשׁוּט כְּדַאי לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ הֵנָּה," אָמְרָה גָ'נֶט. "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ אֶת הָאֲסֵפָה בַּמַּחְסָן הַיָּשָׁן שֶׁבִּקְצֵה הַגִּנָּה, לְיַד הַחֲמָמָה עִם הַפְּרָחִים. אִמָּא מַרְשָׁה לָנוּ לְשַׂחֵק בּוֹ בַּחֹרֶף כִּי הוּא קָרוֹב לְדוּד הַחִמּוּם שֶׁל הַחֲמָמָה, וְדֵי נָעִים שָׁם."

"נָכוֹן," אָמַר פִּיטֶר, וְהֵחֵל לִכְתֹּב. "אֲנִי אֶכְתֹּב אֶת הַהוֹדָעָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז תּוּכְלִי לְהַעֲתִיק אוֹתָהּ. בּוֹאִי נַחְשֹׁב, צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ הוֹדָעָה אַחַת לְפֵּם, אַחַת לְקוֹלִין, אַחַת לְגֵ'ק, אַחַת לְבַּרְבָּרָה — מִי הַשְּׁבִיעִי בַּחֲבוּרָה? שָׁכַחְתִּי."

"הַשְּׁבִיעִי הוּא ג'וֹרְג'," אָמְרָה גָ'נֶט. "פֵּם, קוֹלִין, גֵ'ק, בַּרְבָּרָה, ג'וֹרְג', אַתָּה וַאֲנִי — זֹאת הַשְּׁבִיעִיָּה, 'הַשְּׁבִיעִיָּה הַסּוֹדִית'. זֶה נִשְׁמָע יָפֶה, נָכוֹן?"

אֶת חֲבוּרַת הַשְּׁבִיעִיָּה הִמְצִיאוּ פִּיטֶר וְגָ'נֶט. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת כֵּיף גָּדוֹל לְהָקִים חֲבוּרָה שֶׁל בָּנִים וּבָנוֹת שֶׁמַּכִּירִים אֶת הַסִּסְמָה וְעוֹנְדִים אֶת הַתָּג — סִכַּת-כַּפְתּוֹר וְעָלֶיהָ הָאוֹתִיּוֹת שב"ס.

"הִנֵּה, גָּמַרְתִּי," אָמַר פִּיטֶר וְהוֹשִׁיט לְגָ'נֶט אֶת הַדַּף. "אַתְּ יְכוֹלָה לְהַעֲתִיק."

"אֲנִי לֹא צְרִיכָה לִכְתֹּב בַּכְּתָב הֲכִי יָפֶה שֶׁלִּי, נָכוֹן?" שָׁאֲלָה גָ'נֶט. "אֲנִי נוֹרָא אִטִּית כְּשֶׁאֲנִי צְרִיכָה לִכְתֹּב יָפֶה."

"זֶה בְּסֵדֶר, כָּל עוֹד אֶפְשָׁר לְהָבִין מָה אַתְּ כּוֹתֶבֶת," אָמַר פִּיטֶר. "לֹא מֻכְרָחִים לִשְׁלֹחַ אֶת הַהוֹדָעוֹת בַּדֹּאַר."

גָ'נֶט קָרְאָה אֶת מָה שֶׁכָּתַב פִּיטֶר: "חָשׁוּב בְּיוֹתֵר! אֲסֵפָה שֶׁל הַשְּׁבִיעִיָּה הַסּוֹדִית תִּתְקַיֵּם מָחָר בַּבֹּקֶר בַּמַּחְסָן בִּקְצֵה הַגִּנָּה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת בְּשָׁעָה עֶשֶׂר. בְּבַקָּשָׁה תַּגִּידוּ אֶת הַסִּסְמָה."

"אוֹי, מָה בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַסִּסְמָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּנוּ?" שָׁאֲלָה גָ'נֶט בְּבֶהָלָה. "עָבַר הֲמוֹן זְמַן מֵאָז הָאֲסֵפָה הָאַחֲרוֹנָה, וּכְבָר שָׁכַחְתִּי."

"מַזָּלֵךְ שֶׁאֲנִי כָּאן וַאֲנִי יָכוֹל לְהַזְכִּיר לָךְ," אָמַר פִּיטֶר. "הַסִּסְמָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה 'מִזְמוֹר חַג', כִּי רָצִינוּ סִסְמָה שֶׁקְּשׁוּרָה לְחַג הַמּוֹלָד. אֵיךְ שָׁכַחְתְּ אֶת זֶה!"

"אָהּ, כֵּן, נָכוֹן. הַסִּסְמָה הָיְתָה קְשׁוּרָה לְחַג הַמּוֹלָד," אָמְרָה גָ'נֶט. "אוֹי לֹא — עָשִׂיתִי הָרֶגַע טָעוּת בַּהוֹדָעָה. בֶּאֱמֶת אָסוּר לִי לְדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת."

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם כָּתְבוּ אֶת הַהוֹדָעוֹת. כְּשֶׁגָּ'נֶט כָּתְבָה הִיא שִׁרְבְּבָה תָּמִיד אֶת הַלָּשׁוֹן הַחוּצָה, וְזֶה נִרְאָה דֵּי מַצְחִיק. אֲבָל הִיא אָמְרָה שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לִכְתֹּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּלִי שֶׁהַלָּשׁוֹן תִּהְיֶה בַּחוּץ, וְלָכֵן כָּכָה הִיא כָּתְבָה וְזֶהוּ.

פִּיטֶר גָּמַר לִכְתֹּב רִאשׁוֹן. הוּא נָתַן לִסְקֶמְפֶּר לְלַקֵּק אֶת הַמַּעֲטָפוֹת. סְקֶמְפֶּר הָיָה לַקְקָן מְצֻיָּן; הָיְתָה לוֹ יֹפִי שֶׁל לָשׁוֹן, גְּדוֹלָה וּרְטוּבָה.

"אַתָּה אוֹהֵב לְלַקֵּק," אָמַר פִּיטֶר, "אָז בֶּטַח אַתָּה שָׂמֵחַ כְּשֶׁנּוֹתְנִים לְךָ מְשִׂימוֹת כָּאֵלֶּה. חֲבָל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַדְבִּיקִים בּוּלִים עַל הַמַּעֲטָפוֹת, כִּי כָּכָה יָכֹלְתָּ לְלַקֵּק גַּם אוֹתָם."

"אָז שֶׁנֵּצֵא עַכְשָׁו לִמְסֹר אֶת הַהוֹדָעוֹת הַסּוֹדִיּוֹת?" אָמְרָה גָ'נֶט. "אִמָּא אָמְרָה שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לָצֵאת; אָמְנָם קַר הַבֹּקֶר, אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת!"

"הָאוּ! הָאוּ!" אָמַר סְקֶמְפֶּר, וְרָץ לַדֶּלֶת בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמַע אֶת הַמִּלָּה "לָצֵאת". הוּא שָׁלַח אֶת כַּף רַגְלוֹ לַדֶּלֶת וְטָפַח עָלֶיהָ בְּקֹצֶר רוּחַ.

2 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן