כללי

, ,

הקמצן

תרגום חדש של דורי מנור למחזה העל-זמני, בעברית עשירה, עכשווית ומלאת פיוט.

את כל הילדים בעולם / פתיחה

  בחזרה לעמוד הספר   דרך שלושה אדים ושלוש טעויות ראה אלכס את אלי בפעם הראשונה. האד הגדול של השרב שרבץ כבר שבוע כמו טלף כבד של חיה על חזה העיר; אדי החום שנאספו ועלו מתחתית הבניין ונאגרו בקומה השלישית מתחת לגג, במישורת הקטנ…

האיש שרצה לדעת הכל / פרק פתיחה

  בחזרה לעמוד הספר   פרולוג   בתחילת דצמבר נחת בשדה התעופה בן גוריון מטוס בואינג 737 ובתוכו אישה צעירה, שערה קצר ועיניה חומות וגדולות. רב-פקד אברהם אברהם צפה בה ממקום מחבואו מאחורי עמוד בטון עבה בשעה שעברה בדלתות הזכוכית…

הדייר מהקומה השנייה / פרק פתיחה

  בחזרה לעמוד הספר   ההחלטה לספר את הסיפור גמלה בלבי אמש, כשישבתי על תרגומו של רומן רחב יריעה שהגיע לידי לפני כמה ימים מההוצאה, חפון במעטפה עבה שהעידה על תכולה נאה, ואליה מצורף פתקון: "במהירות האפשרית, בבקשה. היינו רוצים להדפי…

כתונת משחק / פרק פתיחה

בחזרה לעמוד הספר פרולוג   בין בנייניה הצפופים של נתניה לבין צוקי הים היה פעם שדה פתוח. מקרבו בלט כאי בודד מבנה לבן בצורת כוכב. הוא עמד על בסיסו הדחוס בין זרמי הרוחות וזרועותיו פשוטות עד שהוחרב. עם השנים הלך והתכסה רכס הכורכר ברצועת טיילוֹת…

אפקט רוזי / פרק פתיחה

בחזרה לעמוד הספר 1 מיץ תפוזים לא היה חלק מהתפריט של ימי שישי. אף על פי שרוזי ואני נטשנו את שיטת הסטנדרטיזציה לארוחות, דבר שהביא לשיפור ב"ספונטניות" אך הוביל לבזבוז מזון ולגידול ברשימת המצרכים ובזמן המוקדש לקניות, הסכמנו בינינו שכל שבוע חייב…

לטפס על ההר, או: איך לכתוב / פרסום קטע

בחזרה לעמוד הספר על המחברת   פתח דבר למה לכתוב מהו הדבר הראשון שאתם עושים לפני שאתם מתיישבים לכתוב? אצלי זה עניין של תאורה. בפינת העבודה שלי אשר בחדר השינה, יש שני חלונות גדולים שתופסים כמעט את הקיר כולו: אחד ממזרח ואחר מצפון-מזרח.…

אם אשמע קול אחר / פרסום ראשון

בחזרה לעמוד הספר על המחברת . . . פרולוג   משני צדיו של המסדרון שלאורכו היא מובלת, ישנן דלתות ברזל, במרכזן פעוּר ריבוע קטן של סורגים צפופים. דלתות אפורות, ומנעולי בריח - כמו אלה שיש בתאי שירותים ישנים, אבל פה הם בצד הלא נכון של הדלת…

שווייצריה זה כאן / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר . רק כשמכבים את השלט "נא להדק חגורות", מותר להפעיל מכשירים אלקטרוניים. רק ככה, כשתל אביב פרושה מתחתי בקוביות קטנות, את האירוע הגדול של הילד שלי, אני יכולה להתחיל לתכנן. הקברניט אומר לי שארבע וחצי שעות יש לי בשביל זה עד שנג…

בבית הקפה של הנעורים האבודים / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר על המחבר . . . . פתיחת הרומן "בבית הקפה של הנעורים האבודים" מבֵּין שתי הכניסות לבית הקפה, היא נכנסה תמיד בצרה יותר, זו שקראו לה דלת החושך. היא היתה מתיישבת ליד אותו שולחן, בירכתי החדר הקטן. בהתחלה לא דיברה עם אף אח…

תרדמת בייג'ינג / פרסום ראשון

בחזרה לעמוד הספר על המחבר . . . מבעד לחור הפעור שהיה פעם המרפסת המקורה, אתה רואה את עץ החרוב שנעקר על ידי דחפור מתחיל אט-אט לצמוח שוב. זהו סימן מובהק לכך שמעתה ואילך תיאלץ להתייחס לחייך במלוא הרצינות. אתה שולח יד אל הכרית ותוחב אותה ת…

בית בגליל / פתח דבר / פרסום ראשון

בחזרה לעמוד הספר על המחבר   הקדמה  החפץ ספרים  "זה אחד הדברים המופלאים ביותר שאני מכיר; לצפות בנתיבו של ספר אמיתי: הוא עוקב ועוקב אחריך, ודוחק אותך לפינה ומכריח אותך לקרוא בו."  (כריסטופר מורלי, מתוך "חנות הספרים הרדופה")  ימים ספ…

אני ליאונה / גַיל הראבן / קטע ראשון

לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת . . . פרק 1  בסופו של דבר קראו לי ליאונה. כפי שסיפרו לי וכפי שאני מאמינה, הייתי בת שנתיים כשהורי בחרו לי את שמי. נולדתי בארץ אפריקנית ואמי אמרה שבמתן שמות, כמו גם בעניינים אחרים, ראוי ללמוד מבני השבטים …

צעקה הפוכה / סלין אסייג / קטע ראשון

לעמוד הספר על המחברת . . . . אמא שלי הזמינה אותי ללוויה שלה. הרבה לפני שהיא מתה. כששאלתי למה דווקא אני, היא ענתה, כי ככה החלטתי. אמרתי לה שזה לא הוגן, שאותי היא בכלל לא רצתה ועשתה את הזריקה שהורגת עובָּרים. היא אמרה, טוב, אז בגלל שה…

על זה לא מדברים / יוסי קליין / קטע ראשון

בחזרה לעמוד הספר . על המחבר . . . פרק 1 תשע בבוקר, גרוס מטלפן  הרצח הנורא? הרצח הנורא היה הדבר האחרון שעלה אז בדעתי. למעשה, שום דבר לא עלה אז בדעתי. אחרי שפוטרתי מהעיתון היה נדמה לי ששום דבר כבר לא יקרה לי. אף פעם. אני לא מתכוון לז…

האמת על הזמנים המשונים האלה / אדם פולדס / קטע ראשון

בחזרה לעמוד הספר . על המחבר . . . . 14 בדצמבר  "העובדה היא," אמר מר קוֹקְס וגרר באצבעו העבה שרשרת של ארבעה מהדקי נייר לאורך כמה סנטימטרים על משטח האורן של שולחנו, "שאנחנו חושבים שבשורה התחתונה נכשלת בתפקיד." "אה." האוורד הִטה מעט לאחור …
דילוג לתוכן