דורון נשר

דורון נשר הוא סופר שקנה את פרסומו כאיש טלוויזיה, שדרן רדיו ושחקן קולנוע.

הוא נולד בשנת 1954 ברעננה לאב שעבד כנהג אגד ולאם עקרת בית. הוא שירת בלהקת גיסות השריון ולמד במסלול לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך שיחק בסרטי קולנוע וטלוויזיה ישראליים (בהם "אינדיאני בשמש" ו"צלילה חוזרת"), הנחה את תוכנית הטלוויזיה לילדים ולנוער "שיישאר בינינו", וכתב את התסריט לסרט המצליח "בלוז לחופש הגדול" (1988). בעקבות הופעותיו המצליחות בתוכנית האירוח "סוף־שבוע עם ירון לונדון", זכה נשר להכרה ציבורית רחבה. במהלך השנים הוא ביים סרטים ופרסומות, היה שותף לבניית קמפיינים פוליטיים, הגיש את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה" (גלי צה"ל), והוציא לאור שני ספרי ילדים וספר שירה. ספרו הראשון למבוגרים, "אחד מרעננה" (הספרייה החדשה, 2001), היה רב־מכר וזכה בשבחים. החל משנת 2000 שימש נשר שליח קק"ל בארצות הברית והתגורר עם משפחתו בקליפורניה. כשחזר לישראל בשנת 2010 החל להגיש בימי שבת את התוכנית "תושב חוזר" (גלי צה"ל), העלה מופע יחיד על אביו ("זה לא פשוט") והשתתף בסדרת הטלוויזיה "בלתי הפיך".

בספטמבר 2012 לקה נשר באירוע מוחי ואושפז במצב קשה בבית החולים בילינסון. בתום שלושה שבועות הוא הועבר לבית החולים לוינשטיין, להמשך שיקום, ושהה שם כחצי שנה. בהמשך טופל במרכז שיקום של מכבי ברעננה.

דורון נשר נשוי לנילי, ומתגורר עמה ברמת השרון. לזוג שתי בנות, מיקה ועמליה. לנשר יש גם בן מנישואיו הראשונים, מתן.

על ספרו "המוח שלי ואני", שמתעד את שיקומו הארוך, עבד נשר במשך שמונה שנים.