קטעים ראשונים

היׂה היתה / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר 1 "אנו חושבים שאנו יכולים להתחיל במשימה כזאת ובכל זאת, איננו מסוגלים, הכול פועל תמיד נגדנו ונגד משימה כזאת, לכן אנו מהססים ודוחים אותה עוד ועוד ואיננו מגיעים לעשותה, לכן הרבה עבודות רוחניות שצריך היה לעשותן לא נעשות, לכן טיוטות רבות…

הדרך לוורנאסי / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר יואל 1   הרכבת לוורנאסי יצאה לדרך. יואל הניח את היומן על ברכיו והביט דרך החלון. ברגע מסוים הוא לא חשב יותר. הוא הרגיש את זה. הרגשה שקשה לתאר במדויק. מילים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. לרגע או שניים הוא היה רפוי, מנוער מהכ…

אני כותבת לךָ מטהראן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   טהראן, 25 ביוני 2009 המונית נוסעת לאורך קווים אפורים. זה כל מה שאפשר לראות באפֵלה. קווים אפורים, מתארכים לאין קץ, שמנתבים את הדרך לשדה התעופה. מאחורי השמשה, החשֵכה בולעת את המילים האחרונות שנשמעות. כמה אנשים עוד מעיזים לצעוק …

מבצע טורונטו / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1 גיא בית הקפה שבו ישב הסיני היה מלא אנשים, וזה היה מצוין. חנן אמר להם מראש שככל שההמולה והצפיפות יהיו גדולות יותר, כך יהיה להם קל יותר לבצע את המשימה. וזאת היתה משימה בהחלט לא קלה. ברגע שגיא נכנס עם נו…

השקרנית והעיר / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר   1 בסוף הקיץ עדיין עמד החוֹם מחוץ לדלתות הבתים, מגולגל עם העיתון וצופן רעה כמוהו. כשהגיע זמנן של העונות להתחלף היו אנשי העיר מסוגרים כל כך בדירות הממוזגות, עד שכלל לא הרגישו באוויר שנִסתָיו לו. ואולי היה הסתיו כולו מגי…

במזל סרטן / פתיחת הספר

בחזרה לעמוד הספר 1 מברלין לירושלים   יום חמישי, עשרים ושלושה במרץ 2000. אני חולֶה, אתה אומר אחרי שנכנסת, בשמונה בערב בערך, לחדר שאני מתארחת בו זה שבועיים בברלין. ומיד אני יודעת שזהו, שום דבר לא יהיה עוד כמו שהיה, לעולם לא. הלפיתה …

מכה על חטא / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר 1 סאם "נאמר לי שנפגשנו בלונדון, מר לֶרוּ, אבל אינני זוכרת אותך," היא אומרת ומנסה לזקוף את גווה, ליישר את המקומות המסרבים להתיישר. "נכון. אכן נפגשנו. אבל פגישה קצרה." וזה לא היה בלונדון, בעצם, אלא באמסטרדם. היא זוכרת טקס הענ…

בת דודתי לילי / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר פרק א שחר אלפסי, 1967   רבע שעה אחרי שההורים של לילי נסעו והשאירו אותה אצלנו עד שהם יחזרו מבאדן באדן, לילי נכנסה לחדר שלי ושל אחותי, שמה מזוודה ענקית על המיטה שלי, הוציאה חולצה חדשה, הורידה את הקודמת, הסתובבה אלי ושאלה…

פרקי מכונות / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר   1   את השלט רואים מהכביש. הוא בחזית הבניין מצד שמאל לירידה. עשוי מפח ועומד על שתי רגליים מפרופיל מתכת מרובע. מהצד הזה של הבניין רואים גם את "שירלי צעצועים", מימינה חנות טקסטיל ומשמאלה סניף דואר. בהמשך יש ח…

עוד הרפתקאות של הדוב פדינגטון / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   פֶּרֶק רִאשׁוֹן תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית  בֵּיתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן, שֶׁבִּרְחוֹב וִינְדְזוֹר גַרְדֵנְס מִסְפָּר שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, הָיָה שָׁקֵט שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם וְכָל …

מבצע קהיר / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   1. גיא דלת חדר המדרגות נטרקה מאחורי גיא, והוא עמד לרגע מתחת לגגון שמגן על הכניסה לבניין והסתכל על הגשם השוטף שירד בחוץ. הוא לא ממש היה לבוש לגשם, רק הסכים ללבוש סווטשֶרט אחרי שאמא שלו איימ…

שִׂמחה בלב / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   הקדמה: שיטת קון-מארי "קון-מארי, האם יש מדריך מאויר שמסביר את השיטות שלך לסידור הבית, בדיוק כמו שאת מסבירה בשיעורים שאת נותנת?" אני לא יודעת כמה פעמים שאלו אותי את השאלה הזאת. התשובה שלי עליה …

היום שבו היא אהבה אותי / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה על המחבר   1 את יודעת, גליה, המילה האחרונה שאני אגיד לפני שאני אמות תהיה — גליה. גליה, אהבָתי. מה שאני אגיד לך עכשיו, בשיחות האלה, לא יפתיע אותך. הרי מאז שעזבת אותנו אני מדבר איתך. את הרי יודעת. בהתחלה דיברת…

מרסו, חקירה נגדית / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר 1 היום אמא עדיין חיה. היא כבר לא אומרת כלום, אבל היא היתה יכולה לספר הרבה דברים. בניגוד לי, שמרוב שלעסתי את הסיפור הזה שוב ושוב, כמעט אינני זוכר אותו עוד. כלומר, זה סיפור שקרה לפני יותר מח…

פליקס קרול: וידוייו של מאחז-עיניים / פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   פרק ראשון   בעודי שולח ידי אל הקולמוס, כולי פרוש מן העולם ושרוי בבטלה נינוחה של פנאי — בריא, אמנם, אף כי עייף, עייף מאוד (עד כי לא אוכל להתקדם בסיפורי אלא בצעדים קטנים ובהפסקות תכופו…

הרומנטיקן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   1 פֶלִיסיטוֹ יאנָקֶה, בעליה של חברת ההסעות נָריהוּאָלָה, יצא מביתו בבוקר ההוא, כהרגלו בימים שני עד שבת, בשעה שבע וחצי בדיוק, לאחר חצי שעה של תרגילי צ'י קונג, מקלחת קרה והכנת ארוחת הבוקר …
דילוג לתוכן