קטעים ראשונים

בובות על חוט / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר    פרק 1 החלום של מריסה   האם ערה היא או שרויה בחלום? היא עדיין חשה את החוֹם בגב כף רגלה הימנית, תחושה יוצאת דופן שחולפת בכל גופה ומזכירה לה שהיא לא לבדה במיטה הזאת. שטף של זיכרונות הציף את מוחה, אבל הסדר שלהם ה…

מבצע טוקיו / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1 גיא   "אם יש משהו בחיים שאפשר לסמוך עליו, זה שקו 89 יאחר ובסוף יגיעו שני אוטובוסים בבת אחת," אמרה נועם במבט חצי כעוס וחצי משועשע. גיא חייך ואמר, "נראה אותך מנסה להסביר לחנן למה איחרנו." אבל בדיו…

שריפות קטנות בכל מקום / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1   כולם בשֵייקר הַייטס דיברו רק על זה באותו הקיץ: איך איזבּל, בת הזקונים של משפחת ריצ'רדסון, התחרפנה סופית ושרפה את הבית. לפני כן, באביב, השמועות עסקו כולן במיראבּל מֶק'קאלוֹ הקטנה — היא מֵיי לינג צ'וֹא…

"טיפוס של חתולים" מאת קריסטן רופניאן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   טיפוס של חתולים   מַרגוֹ פגשה את רוברט בליל יום רביעי לקראת סוף סמסטר הסתיו. היא עבדה במזנון של הסינמטק בדאונטאון, והוא קנה פופקורן גדול וחבילה של סוכריות ליקריץ. "זאת... בחירה מעניינת," היא אמרה. "נדמה לי שאף פעם לא…

אסתר ועדינה / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   אסתר בְּנִי היקר, אני יושבת לכתוב לך את הסיפור הזה. זה לא סיפור רגיל שאמא מספרת לבן. אבל אני רוצה שתדע. אני אמא שלך, אתה הבן שלי. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. ייתכן שיש דברים שמוטב לילדים לא לדעת על ההורים שלהם. אנ…

תישארי איתי / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר 1 ג'וֹס, ניגריה, דצמבר 2008 אני חייבת לעזוב את העיר הזאת היום ולבוא אליך. התיקים שלי ארוזים, והחדרים הריקים מזכירים לי שהייתי אמורה לעזוב כבר לפני שבוע. מוסא, הנהג שלי, ישן בעמדת המאבטח כל לילה מיום שישי שעבר, והמתי…

חומות סמויות מן העין / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   המשפחות (1933-1883)   את הפרטים המשפחתיים, עם השמות והדרגות, מצאתי בתיק התעודות שהניח אחריו אבי. המסמכים האלה, מצולמים וממוינים (המסמכים המקוריים נשרפו), נמצאים ברשותי "בזכות" הימים שבהם עורכי-דין יהודי…

שלוש / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1   הם נפגשו באתר גרושים-גרושות. הפרופיל שלו היה סתמי, ודווקא בגלל זה היא כתבה לו. בן ארבעים ושתיים, גרוש פעם אחת, תושב גבעתיים. בלי "מוכן לטרוף את החיים" או "בתהליך של חיפוש ורוצה לגלות את עצמי איתך". שני…

האשמים / פתיחה של הסיפור הראשון

בחזרה לעמוד הספר   תיעוד של עריקה   סַנְגִי, זה אני, אִיל-צ'וֹל. אני יושב עכשיו לכתוב את תיעוד העריקה שלי. זוכר את "תיעוד של בריחה", הספר שכתב צֶ'ה סוֹ-הֶה בשנות העשרים? אבל עכשיו 1990, ועברו יותר מחמישים שנה מאז שארצנו שוחררה מה…

פתיחת הסיפור "חייב לראות קב"ן" מאת רועי חסן

בחזרה לעמוד הספר   חייב לראות קב"ן   זה יכול להיות כל מקום. נגיד רחוב, סתם רחוב, אולי יער, מרחב פתוח כלשהו. חלל ללא קירות, ללא תקרה, זאת אומרת, לא חדר. בעצם אי־אפשר לדעת, זה גם יכול להיות חניון ריק. אני רואה אותו הולך רק כמה עשר…

יאללה מכות / פתיחת הסיפור "חייב לראות קב"ן" מאת רועי חסן

בחזרה לעמוד הספר חייב לראות קב"ן  רועי חסן   זה יכול להיות כל מקום. נגיד רחוב, סתם רחוב, אולי יער, מרחב פתוח כלשהו. חלל ללא קירות, ללא תקרה, זאת אומרת, לא חדר. בעצם אי-אפשר לדעת, זה גם יכול להיות חניון ריק. אני רואה אותו הולך רק כמה ע…

היׂה היתה / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר 1 "אנו חושבים שאנו יכולים להתחיל במשימה כזאת ובכל זאת, איננו מסוגלים, הכול פועל תמיד נגדנו ונגד משימה כזאת, לכן אנו מהססים ודוחים אותה עוד ועוד ואיננו מגיעים לעשותה, לכן הרבה עבודות רוחניות שצריך היה לעשותן לא נעשות, לכן טיוטות רבות…

הדרך לוורנאסי / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר יואל 1   הרכבת לוורנאסי יצאה לדרך. יואל הניח את היומן על ברכיו והביט דרך החלון. ברגע מסוים הוא לא חשב יותר. הוא הרגיש את זה. הרגשה שקשה לתאר במדויק. מילים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. לרגע או שניים הוא היה רפוי, מנוער מהכ…

אני כותבת לךָ מטהראן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   טהראן, 25 ביוני 2009 המונית נוסעת לאורך קווים אפורים. זה כל מה שאפשר לראות באפֵלה. קווים אפורים, מתארכים לאין קץ, שמנתבים את הדרך לשדה התעופה. מאחורי השמשה, החשֵכה בולעת את המילים האחרונות שנשמעות. כמה אנשים עוד מעיזים לצעוק …

מבצע טורונטו / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1 גיא בית הקפה שבו ישב הסיני היה מלא אנשים, וזה היה מצוין. חנן אמר להם מראש שככל שההמולה והצפיפות יהיו גדולות יותר, כך יהיה להם קל יותר לבצע את המשימה. וזאת היתה משימה בהחלט לא קלה. ברגע שגיא נכנס עם נו…

השקרנית והעיר / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר   1 בסוף הקיץ עדיין עמד החוֹם מחוץ לדלתות הבתים, מגולגל עם העיתון וצופן רעה כמוהו. כשהגיע זמנן של העונות להתחלף היו אנשי העיר מסוגרים כל כך בדירות הממוזגות, עד שכלל לא הרגישו באוויר שנִסתָיו לו. ואולי היה הסתיו כולו מגי…
דילוג לתוכן