מן העיתונות

יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה / סיוון בסקין / ביקורות

"הספר רווי במשפטים שנחרטים איפה ששירה טובה נחרטת, שאי אפשר להימלט מהמשמעויות העמוקות ביותר שלהם, שחושפים משהו מחלליו הסמויים של העולם. בקיצור, לרוץ לקנות." (ניר ברעם, 'נענע 10', יוני 2006)

בתוך הבונקר של היטלר / יואכים פסט / ביקורות

"הספר מכיל תיאורים פרטניים מאוד. תיאורי מלחמה ואווירה. הוא כתוב בצורה מדהימה. גם מי שאיננו מבין דבר במהלכים צבאיים מבין במדויק את המתרחש. שוכחים שמדובר בסיפור היסטורי אמיתי. שמדובר בהיטלר. התחושה היא של ספר מתח מדהים המרתק וסוחף לתוכו את הקורא ומשאיר אותו חסר נשימה במרוץ להגנת ברלין." (דן לחמן, e-mago, אפריל 2006)

משלים פילוסופיים לילדים / מישל פיקומל / ביקורות

"המשלים הם בראש ובראשונה סיפורים מקסימים, כאלה שאפשר פשוט לקרוא באוזני ילדים צעירים (אפילו בגילאי 5-4). לאלה הרוצים להרחיב אופקים, מצויים המושגים המרחפים מעל הכותרת, בבחינת כיווני מחשבה, וטקסט עיוני קצרצר הנלווה לכל סיפור. הטקסט הזה, המכונה "סדנת הפילוסוף" [...] מנגיש מושגים מופשטים כמו צדק, חירות, שוויון, חמדנות, רכושנות, כוח ועוד אינספור מונחים שאין כמותם רלוונטיים לחיי היומיום של ילדים." (שהם סמיט, אתר 'סטימצקי')

אהבות ללא אהבה / לואיג'י פירנדלו / ביקורות

"טוב לקרוא ספרים בהוצאות קטנות, התלויים לא פעם בטעמו של המתרגם, אשר בחר (מאהבה) את החומר הזה. מהבחינה הזאת, יש משהו מרענן בספר ערוך היטב, שראה אור בהוצאה קטנה, [...] אבל העיקר הוא שהיא מקדישה למוצרים שלה, לספרים, תשומת לב "פרטית", כמו עטיפה או לשון של תרגום מפתיעה. (יצחק לאור, עיתון 'הארץ')

פרספוליס 1+2 / מרג'אן סטראפי / ביקורות

"נפלא. פשוט כך. ב"פרספוליס", ספר-קומיקס אוטוביוגרפי שמעניק הצצה נדירה לחיי היום יום של ילדה בצל המהפכה האיראנית, השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. מרג'אן סטראפי, שציירה וכתבה, הוציאה תחת ידיה יצירת מופת. " (אריאנה מלמד, Ynet, דצמבר 2005)

סיפורה של סוניצ'קה / מרינה צווטאייבה / ביקורות

"אישה מרתקת עם כשרון מדהים למלה לקצב לדימוי להסתכלות מסביב לה ובכוח ריכוז בדמות אחת מעלה את הספר לרמת חוויה גדולה ובלתי נשכחת." (דן לחמן, אתר e-mago, אוקטובר 2005)

צדיק נעזב / מאיה ערד / ביקורות

"'צדיק נעזב' הוא ספר שמצליח להיות אינטליגנטי וקליל בו זמנית ואני ממליצה עליו בחום ובתענוג גדול. (טלי כוכבי, בלוג 'עכשיו תורי', דצמבר 2007)

אקס ליבריס / אן פדימן / ביקורות

"לכתוב מסות על קריאה זו משימה יומרנית וכבדת משקל – אבל החן, הקלילות והתאווה של פדימן לכל מה שקשור בקריאה ובספרים הופך את הקריאה ללא פחות ממחשמלת." (אריאל לוינסון, וואלה!, ינואר 2007)

סיפורים בחיתולים / דבורה עומר / ביקורות

"מה שמושך את העין – כמו האיורים המתוקים והברורים שבספר של רות גווילי – מגיע אל הפה, לטעימה ראשונה. אחר כך מנסים להפוך דף. התאומים האנרגטיים איתם בחנתי אותו היו מוכנים לבלות עשר דקות שלמות במחיצתו ולעקוב אחרי האצבע על השורות וגם להקשיב."(אריאנה מלמד, Ynet, ספטמבר 2005)

ניקולאס ניקלבי / צ'רלס דיקנס / ביקורות

"דיקנס חי ובועט כל כך, סוחף ומצחיק כל כך, שכל פגמיו פשוט לא רלוונטיים לרושם הכללי שמותירה הקריאה בספריו. ייתכן שציור על יריעת ענק, שבתוכה עולם ומלואו, יכול להתחרות בהצלחה עם צלילה ממוקדת לעומקה של דמות אחת, וייתכן שעמוד השדרה המוסרי שלו והתעקשותו להתייחס בספריו לסוגיות נשכחות של "טוב ורע", ולאו דווקא של "אושר ואומללות", עדיין מצליחים לכבוש את הלב." (עירית לינור, מתוך ההקדמה לספר)

חיים עם ספרים / מיכל יפת / ביקורות

"כיף לקרוא את הספר הזה. מעבר לתחושת ההזדהות, או הזרות המפתיעה, שהוא יוצר, יש בו גם משפטים שמציתים את הדמיון, ומוסיפים עוד שורות לספר העבה מכולם בספרייה שלי – ספר "רשימת הספרים שהייתי רוצה לקרוא"." (טל כהן, אתר 'האייל הקורא', יוני 2005)

הירושימה / ג'ון הרסי / ביקורות

"הירושימה נוגע בעצב רגיש של אלו ששרדו אסון גדול, ופותח פתח גם לתרבות שונה כל כך משלנו, תרבות של קבלת גזירות משמיים, ושל הרבה מאוד ענווה." (בר, בלוג 'ספרים ללא ירקות', אוקטובר 2010)

אופרות בחמסין / איתן נחמיאס-גלס / ביקורות

"'אופרות בחמסין' הוא חגיגה צבעונית של חיים מוחמצים וריאליזם אבסורדי, נוסח חנוך לוין." (אביבה לורי, עיתון 'הארץ', דצמבר 2004)

חזיון התעתועים של דוקטור אוקס / ז'ול ורן / ביקורות

"הספר שנון וקריא מאד ובסופו נשאר הקורא עם השאלה: האם ורן רוצה לקעקע את הבורגנות? האם הוא מעמיד בסימן שאלה את אידיאל הקידמה של תקופתו שגרסה שקידמה היא תמיד חיובית? [...] בכל מקרה, לקורא שאולי זוכר את ורן כממתק ילדות, מזומן פה ורן אחר לגמרי." (יעל מאורר, NRG, אוקטובר 2004)

מה מברכים על גלידה? / אורי אורבך / ביקורות

"בסיפורים ובהסברים המלווים באיוריה הנאים של יערה בוכמן ובהומור הדק המאפיין את כתיבתו, מצליח אורבך לצייר את דמותה של הדת היהודית ולהעניק תוכן מעניין ונגיש השופך עליה אור." (ליאור אלפרוביץ', מגזין 'טיים אאוט', מאי 2010)
דילוג לתוכן