מן העיתונות

מילה אחת שלך / אלווירה לינדו / ביקורות

"'מילה אחת שלך' של אלווירה לינדו הוא מלאכת מחשבת עדינה שממלאת באופן מופתי את יעודה של הספרות." (אסף שור, מוסך '7 לילות' של 'ידיעות אחרונות', אוקטובר 2011)

לקרוא את / סדרה בעריכת אריאל הירשפלד / ביקורות

"הסדרה הפרשנית 'לקרוא את' היא נשק חיוני במלחמה נגד חיי המדף הקצרים של ספרים בישראל." (יאיר גרבוז, מוסף '7 לילות' של 'ידיעות אחרונות', יוני 2011)

מסעו של יונה / סיון בסקין / ביקורות

"הנפח הרגשי והאינטלקטואלי של שירת בסקין מתגלה באופן משכנע בהמשך הספר, בסדרת שירים המציירים בהדרגה דיוקן כובש לב של צעירה תל-אביבית מבריקה[...]" (ארז שוייצר, מוסף 'ספרים' של 'הארץ', מאי 2011)

יתומה אחת מבגדאד / ביקורות וסקירות

"ג'אבר [...] איבדה את הניטלריות העיתונאית המתחייבת והתאהבה במושאי הכתיבה שלה[...] ובעקבותיה גם הקוראים עשויים להתאהב בהן." (ירון אביטוב, זמן ירושלים, יולי 2011)

טעמה העצוב של עוגת הלימון / איימי בנדר / ביקורות

" איימי בנדר מטפטפת לנו את ההיתכנות העל-חושית באיטיות ובמידה שאינה מעוררת התנגדות, ולוקחת אותנו ביד למסע סביב האפשרות הזו, ועל כך זוהי יצירה נפלאה פשוט." (סלעית קורץ, Ynet, מאי 2011)

האישה בחליפה האפורה / אנדריאה קאמילרי / ביקורות

"קל לקרוא את הסיפור הזה, כי הוא כתוב בקלילות ובפשטות. קשה לצאת ממנו בהרגשה טובה, כי עם הקריאה הקלה הלב נעשה כבד. [...]המועקה המלווה את הקריאה מכווננת היטב בידי סופר שרצה לומר משהו עקרוני על מהות חיי הנישואים. בין השאר, אומר כאן קאמילרי, שאתה לא מוכרח להיות גימלאי עשיר וחולה כדי שתגשש כסומא באפילת סמטאות הנפש של האישה שבה בחרת." (תלמה אדמון, NRG, מרץ 2011)

מגע הקסם של הבל גאגין / אמנון דנקנר / ביקורות

"אני חושב שסוד הקסם של דנקנר וגיבוריו ובהם הבל גאגין אחד הרוצחים החביבים ביותר שתפגשו, הוא בזה שהם חוצים בחופשיות מדהימה, את הגבול הפרוץ שבונה דנקנר בין המציאות לפנטזיה. הדמויות המצחיקות, הנוגעות ללב והאמינות כל כך מושכות אותנו בעקבותיהן אל געגועים לעולם תמים, חסר ציניות וניכור ומלא באהבת אדם אין סופית." (צביקה מאיר, אתר e-vrit, פברואר 2011)

מפתח לאבא – מי הוא היה ולמה הוא התאבד / ג'ואן ויקרשם / ביקורות

"הכתיבה האינטימית אבל הבלתי סנטימנטלית, (כולל ניסוחים כמו "הוא עשה את זה בהתנצלות, חשבתי, כמו כלב שמביא לאדונו את נעלי הבית שלו, כי הוא יודע שעשה משהו רע") [...] בתרגומה המשובח כדרכה של דנה אלעזר-הלוי." (מנחם בן, NRG, פברואר 2011)

היינו העתיד / יעל נאמן / ביקורות

"נאמן כתבה ספר נפלא, מדויק וחכם על יחיעם, על הוריה פליטי השואה ועל חבריה לקבוצה. וכמובן, יותר מהכל, ודרך הכל, על עצמה. קשה להגדיר את הספר החמקמק הזה, האם זה ספר זיכרונות, אוטוביוגרפיה, רומן חניכה? [..] ריבוי הקולות והמבטים מאפשר לנאמן לחמוק מהקלישאות הרגילות המלוות את המבקשים לגעת בחוויה החמקמקה והמתעתעת שנקראת קיבוץ." (רן טל, מוסף 'ספרים' של עיתון 'הארץ', פברואר 2011)

בית הפגישות / מרטין איימיס / ביקורות

"איימיס לוכד באבחנותיו האנושיות, בדקויות התיאורים, בייחודיות של סגנונו הלא מתפשר." (תלמה אדמון, NRG, דצמבר 2010)

תולה רואה ירח מלא / קווין הנקס / ביקורות

"הספר [...] זכה ובצדק בפרס קלדקוט על האיורים המקסימים. זהו ספר שאפשר לקרוא אותו מכריכה לכריכה החל מאיור השער המקסים ועד למשפט הסיום [...]. נדיר למצוא איורי שחור לבן בספרי הילדים העמוסים והצבעוניים שיוצאים היום, ולהנקס יש קו מיוחד וצורות סגורות ומלאות שמשוות עומק לציור." (גלית לוי, Ynet, אוקטובר 2010)

מאחורי הכסף יש סיפור / אנתולוגיה בעריכת דנה אולמרט / ביקורות

"בספר הזה שאהבתי, כל אחד ואחד מהסיפורים הוא עולם נפרד ומעניין. אולמרט הצליחה באסופה הזאת, כי עזות המבע, הישירות והמקוריות נמצאות בכל אחת מהנובלות." (יורם קניוק, אתר 'הארץ', ספטמבר 2010)

בבטן הלווייתן / ג'ני רוני / ביקורות

"רוני היא לא רק כותבת רגישה מאוד, יש לה אוזן מצוינת לניואנסים של שפה והתנהגות, ולא מעט הומור שחור. היא כותבת בקיצור, סצנות דחוסות שהיא מדלגת ביניהן בקלות ובאותה קלות נעה קדימה ואחורה בזמן." (דפנה לוי, 'לאישה', ספטמבר 2010)

החקיין / דייוויד בלבין / ביקורות

"מה שמתחיל כתרגיל בכתיבה יוצרת/מעשה קונדס מתפתחת בזריזות למותחן סלפסטיק, שבו מסתבך גיבורנו עם סוכן נכלולי של כתבי יד [...] מתאהב בנשים הלא נכונות, עד לסוף המפתיע שיש בו גם צדק פואטי תרתי משמע. בין לבין גורם בלבין לקוראיו לשאול את עצמם כמה שאלות מעניינות על הגבול החמקמק שבין אותנטיות/מקור לזיוף/חיקוי [...]" (אירי ריקין, "תרבות מעריב", יולי 2010)

לב מתעורר / גיל הראבן / ביקורות

"בכתיבה מדודה, מאופקת וחכמה שקולחת בטבעיות, מוליכה גיל הראבן ביד בוטחת את קוראיה דרך תחנות חייהם של הגיבורים [...] היא נוקטת לשון מלוטשת, ללא גינדור, שעצב עמוק, פליאה ילדותית, הומור ופיוט משמשים בה לסירוגין." (רבקה קרן, מוסף 'ספרים' עיתון 'הארץ', יוני 2010)

המזוודה / סרגיי דובלטוב / ביקורות

"יכולתו האדירה של דובלטוב לדלות את הפרט הקטן והמשעשע מתוך הקונטקסט העלוב של החיים ולהניח אותו במקום הנכון ביותר על הנייר, כך שהקורא יראה לנגד עיניו את הסיטואציה המסופרת, את חייו שלו ואת העוקץ המצחיק בתכלית, המחבר את המציאות לספרות." (תלמה אדמון, NRG, יוני 2010)
דילוג לתוכן