פתיחה

פוסטים

שריפות קטנות בכל מקום / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   1   כולם בשֵייקר הַייטס דיברו רק על זה באותו הקיץ: איך איזבּל, בת הזקונים של משפחת ריצ'רדסון, התחרפנה סופית ושרפה את הבית. לפני כן, באביב, השמועות עסקו כולן במיראבּל מֶק'קאלוֹ הקטנה — היא מֵיי לינג צ'וֹא…

האשמים / פתיחה של הסיפור הראשון

בחזרה לעמוד הספר   תיעוד של עריקה   סַנְגִי, זה אני, אִיל-צ'וֹל. אני יושב עכשיו לכתוב את תיעוד העריקה שלי. זוכר את "תיעוד של בריחה", הספר שכתב צֶ'ה סוֹ-הֶה בשנות העשרים? אבל עכשיו 1990, ועברו יותר מחמישים שנה מאז שארצנו שוחררה מה…

הדרך לוורנאסי / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר יואל 1   הרכבת לוורנאסי יצאה לדרך. יואל הניח את היומן על ברכיו והביט דרך החלון. ברגע מסוים הוא לא חשב יותר. הוא הרגיש את זה. הרגשה שקשה לתאר במדויק. מילים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. לרגע או שניים הוא היה רפוי, מנוער מהכ…

במזל סרטן / פתיחת הספר

בחזרה לעמוד הספר 1 מברלין לירושלים   יום חמישי, עשרים ושלושה במרץ 2000. אני חולֶה, אתה אומר אחרי שנכנסת, בשמונה בערב בערך, לחדר שאני מתארחת בו זה שבועיים בברלין. ומיד אני יודעת שזהו, שום דבר לא יהיה עוד כמו שהיה, לעולם לא. הלפיתה …

הרומנטיקן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   1 פֶלִיסיטוֹ יאנָקֶה, בעליה של חברת ההסעות נָריהוּאָלָה, יצא מביתו בבוקר ההוא, כהרגלו בימים שני עד שבת, בשעה שבע וחצי בדיוק, לאחר חצי שעה של תרגילי צ'י קונג, מקלחת קרה והכנת ארוחת הבוקר …

אתם, שחיים יפה כל כך / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   הנה אתם! מתוך התחשבות בכם אני לא מפרטת הכול, אבל שימו לב!   באור נובמבר, אולי אוגוסט, למרגלות עץ תות שפירותיו פצועים, טיפטף ללא הרף צינור גומי מפותל כנחש, וכפות רגליים יחפות — שלכלו…

רוח הרפאים של אלכסנדר וולף / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   מכל הזיכרונות שלי, מכל החוויות הרבות מספור של חיי, הזיכרון המציק ביותר היה זיכרון הרצח היחיד שביצעתי מימי. מאז אותו הרגע איני זוכר יום אחד שבו לא הצטערתי על כך. אף פעם לא איים עלי עונש, שכ…

מבצע מנהטן / פתיחה

בחזרה לעמוד הספר   גיא המעטפה חיכתה לגיא על השולחן בסלון, אבל בהתחלה הוא לא שם לב אליה. מיד כשחזר מבית הספר הוא טס למחשב שבחדר שלו, ואפילו בלי להוריד את הילקוט מהגב התיישב והתחיל להקליד במרץ. כמו תמיד ברגעים כאלה, הוא לא ידע איזה איב…
דילוג לתוכן