תרגום

"הספר מצוין, זה לא סיפור בלשי מסמר שיער וזה דווקא יתרונו. יש מתח, יש בניית דמויות מעניינת, יש הרבה מרוחה של הודו - צבעוניותה, ריחותיה, אכזריותה ובעיקר - פשטותה." (סיגל ריבה, Ynet, מאי 2009)

"נטלי אנג'יר, כתבת המדע של הניו יורק טיימז, זוכת פרס פוליצר ומי שחיברה שורה של ספרי מדע, הכתובים בלשון מלהטטת, שופעת הומור ואהבה וגם תובנות בהירות ומפתיעות, נקיות לחלוטין מריח העובש והחשיבות העצמית שמאפיין כותבים רבים אחרים בתחומה." (דפנה לוי, 'לאישה', מרץ 2009)

"כשריצ'רד ייטס מניח את היסודות לסיפור, השבר נבנה כבר מהסצנה הראשונה, אבל רק אחרי כשליש ספר, הקורא מתחיל להבחין בגאוניות של בניית הפרטים הקטנים והלא משמעותיים (כאילו), שיוצרים את הסדקים בתמונה, עד לקריסתה הסופית. ובדרך לחורבן הזוגיות והאהבה (שמעולם בעצם לא התקיימו), מוצבת מול הקורא מראה אכזרית בה משתקף הריק של חברת השפע הצרכנית, השעמום, ההונאה העצמית, אובדן הערך וקריסת המוסר." (אסתי סגל, 'גלובס', יוני 2008)

מסתורין גדול אופף את מותה של 'קוטפת השקדים', משרתת פשוטה בבית משפחה מכובדת בעיירה קטנה בסיצליה. ילדי המשפחה מדברים על הירושה שהשאירה להם, מפרסמים מודעות אבל נרגשות, וללוויתה מגיע ראש המאפיה של האזור. מי היא באמת קוטפת השקדים?