ביקורת

"דיקנס חי ובועט כל כך, סוחף ומצחיק כל כך, שכל פגמיו פשוט לא רלוונטיים לרושם הכללי שמותירה הקריאה בספריו. ייתכן שציור על יריעת ענק, שבתוכה עולם ומלואו, יכול להתחרות בהצלחה עם צלילה ממוקדת לעומקה של דמות אחת, וייתכן שעמוד השדרה המוסרי שלו והתעקשותו להתייחס בספריו לסוגיות נשכחות של "טוב ורע", ולאו דווקא של "אושר ואומללות", עדיין מצליחים לכבוש את הלב." (עירית לינור, מתוך ההקדמה לספר)