בחזרה לעמוד הספר גיא המרגל סימֵן לשותפה שלו, בתנועה קלה בכף ידו, שתבוא אחריו. השניים התקדמו בזחילה ובדממה מוחלטת במעלה הגבעה הכחולה. כשהגיעו לראשה הם ראו בעמק שמתחתם מבנה גדול ומואר, בצורת כיפה. המבנה שבו מוסתרת המפה שתציל את העולם. אבל המבנה היה מוקף שומרים. החרק המעופף שליווה אותם ריפרף בפראות בכנפיו. לא, […]
קראו עודבחזרה לעמוד הספר 1 גיא "גיא," אמרה אמא של גיא ונגעה בו בכתף. גיא שמע אותה, אבל רק בקושי. הוא היה במיטה, מכוסה לגמרי בשמיכה, כולל הראש. "גיא, קום כבר," היא אמרה, והפעם הסירה מעל ראשו את השמיכה וטילטלה אותו קלות בכתף. "נו! קום!" "מה? מה? איזה יום היום?" שאל גיא ושיפשף את עיניו. […]
קראו עודבחזרה לעמוד הספר 1 גיא "אם יש משהו בחיים שאפשר לסמוך עליו, זה שקו 89 יאחר ובסוף יגיעו שני אוטובוסים בבת אחת," אמרה נועם במבט חצי כעוס וחצי משועשע. גיא חייך ואמר, "נראה אותך מנסה להסביר לחנן למה איחרנו." אבל בדיוק אז הגיע האוטובוס — דווקא אחד ולא שניים — וגיא ונועם עלו […]
קראו עוד
הגיבו לאחרונה