אורלי קסטל-בלום

אורלי קסטל-בלום, מהסופרות הבולטות בספרות העברית העכשווית, נולדה ב-1960 בתל אביב. הוריה עלו לארץ ממצרים בשנת 1949 והיו חברי גרעין בקיבוץ עין-שמר. בסיום לימודיה התיכוניים (בגימנסיה הרצליה) ושירותה צבאי, נרשמה לחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ולאחר שנה אחת בלבד עזבה. בהמשך למדה לפרק זמן קצר גם בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי.

ספרה הראשון של קסטל-בלום, "לא רחוק ממרכז העיר", ראה אור בהוצאת עם עובד ב-1987, בעריכתו של חיים פסח (שערך את כל ספריה הראשונים). כבר שם, בסיפורי הקובץ, ניכרו שפתה וסגנונה הייחודיים, אולם להכרה ציבורית רחבה היא זכתה בעקבות הרומנים שהוציאה: "היכן אני נמצאת", "דולי סיטי" ו"המינה ליזה". בכולם הציגה קסטל-בלום דמות נשית חדשה שמקיימת קשרי זרות-משיכה עם המסורת, ובכללה עם הספרות העברית; עולם בנאלי ובורגני-נוירוטי ששזור ברגעים פנטסטיים פרועים; ושפה עכשווית ומקורית שקנתה לה מעריצים רבים.

קסטל-בלום זכתה לשבחי הביקורת ולפרסים, בהם פרס תל אביב (1990), פרס אלתרמן (1993) ופרס ראש הממשלה ליצירה (1994, 2001). ספריה תורגמו לשפות רבות. בשנת 2010 ראה אור קובץ הסיפורים שלה, "חיי חורף" (הספריה החדשה).