צ'רלס דיקנס

צ'רלס ג'ון הפאם דיקנס, גדול הסופרים האנגלים של התקופה הוויקטוריאנית, נולד בשבעה בפברואר 1812 בפורטסמות, המפשייר, ילד שני לג'ון ואליזבת דיקנס. אביו היה פקיד ימייה שזכה להכנסה נאה, אך לא השכיל לשמור על ממונו והמיט על המשפחה פורענויות כלכליות. ב-1814 עברה המשפחה להתגורר בלונדון וב-1816 העתיקה את מושבה לצֶ'טְהאם שבמחוז קֶנט, שם חבש דיקנס במשך זמן מה את ספסליו של בית ספר פרטי. ב-1822 התמקמה המשפחה בקֶמדן טאון שבלונדון.

ב-1824, לאחר ששאר בני המשפחה נכלאו בבית סוהר בשל חוב שצבר האב, נשלח דיקנס בן השתים-עשרה לעבוד במשך עשר שעות ביום במפעל לייצור משחת נעליים כדי לממן את דמי מחייתו ומגוריו ולתמוך בפרנסת משפחתו. כעבור שנתיים נחלצה המשפחה מקשייה ומן הכלא, אך אמו של דיקנס לא מיהרה לשלות אותו מן המפעל. העלבון הצורב לא הרפה ממנו עד יומו האחרון. דיקנס החשיב את אותה תקופה לאומללה בחייו, אך דווקא חוויותיו באותן שנים הן חיוניות להכרת יצירתו כולה ולהבנתה.

בין 1824 ל-1827 התחנך דיקנס ב"אקדמיית בית וֶלינגטון". כשהיה בן חמש-עשרה נאלץ לנטוש את לימודיו, החל לעבוד כלבלר משפטי ושימש זמן קצר קלדן בבתי משפט. ב-1830 הוא נעשה לעיתונאי המדווח על העימותים בפרלמנט ועל מערכות הבחירות הסוערות באותה עת באנגליה, ובין 1831 ל-1836 ערך במסגרת זו מסעות ברחבי אנגליה. שנים אלה הטביעו בדיקנס חיבה מתמשכת לעיתונאות ויחס חשדני כלפי חוקים לא-צודקים.

ב-1833 החל דיקנס בקריירה הספרותית שלו. סיפוריו ומסותיו התפרסמו בכתבי עת, ומאפריל 1836 עד נובמבר 1837 ראה אור בהמשכים ספרו הראשון, "רשומות מועדון הפיקוויקים", ובו סיפורים על קבוצת דמויות ייחודיות ועל מסעותיהן באנגליה. בתוך כמה חודשים זכה דיקנס לתהילה ולאהבת הציבור, בעקבות זאת ויתר על עבודתו העיתונאית וייחד את עיקר מרצו לכתיבה ספרותית.

בשניים באפריל 1836 נישא דיקנס לקתרין הוגארת', בתו של חברו ג'ורג' הוגארת', עורכו של כתב העת "איוונינג כרוניקל". עד לפרידתם ב-1858 נולדו לזוג עשרה ילדים. כמה מהביוגרפים של דיקנס גורסים שלבו היה נתון דווקא לאחותה של קתרין, מרי, שעברה להתגורר עם הזוג הטרי. ב-1837 נפטרה מרי, והיא בת שבע-עשרה בלבד, בזרועותיו של דיקנס. הלה גם רצה להיקבר לצדה וענד את הטבעת שלה במשך כל חייו. אחות אחרת של קתרין, ג'ורג'ינה, עברה גם היא להתגורר בבית הזוג, וגם בה התאהב דיקנס.

שנים אלו היו פוריות מאוד ביצירתו. בתוך כמה שנים פורסמו בהמשכים כמה רומנים פרי עטו, ובהם "אוליבר טוויסט" (1839-1837), סיפורו של נער יתום בעולם התחתון של לונדון, "ניקולס ניקלבי" (1839-1838) ו"בית ממכר עתיקות" (1841-1840).

לאחר שהות קצרה בארצות הברית ב-1841 הוסיף דיקנס ליצור בקצב מואץ. הוא החל לפרסם מדי שנה סיפור לחג מולד, שהראשון בהם היה "מזמור לחג המולד" (1843). במקביל פעל בקהילה למען רפורמות בחינוך ושיפור תנאי החיים של העניים, וביצירותיו הקדיש לסוגיות חברתיות משקל הולך ורב, כמו בספר "דומבי ובנו" (1848-1846). בהמשך ראה אור הרומן "דיוויד קופרפילד" (1850-1849), שבו משתקפת התנסותו מעבודתו במפעל בימי נערותו. עם יצירותיו המאוחרות יותר נמנים בין השאר "Bleak House" (1853-1852), "זמנים קשים" (1854), "דורית הקטנה" (1857-1855), "שתי ערים" (1859), "תקוות גדולות" (1861-1860) ו"הידיד הנאמן" (1865-1864).

במרוצת הזמן נעשתה גישתו החברתית של דיקנס מפוכחת יותר. מראשית דרכו הספרותית הוא נתן ביטוי למצוקותיהם של האנשים הפשוטים, אך ביצירותיו המאוחרות ניכרים זעמו ההולך וגובר ואכזבתו מן החברה בת זמנו.         

הכנסותיו של דיקנס מכלל יצירותיו הספרותיות איפשרו לו לרכוש ב-1856 בית מידות ברוצ'סטר שבמחוז קנט, בית שבהיותו ילד חלף על פניו וחלם לחיות בו. ב-1856 נפרד דיקנס מרעייתו. באותם ימים הגירושים לא היו דבר מקובל, ודיקנס הוסיף לתמוך בקתרין עד למותה. ככל הידוע, דיקנס לא רווה נחת מכך שלא עלה בידה לשמר את הרעננות והנמרצות של ימי נעוריה לאחר שכילתה את כוחותיה בעשר לידות ובגידול עשרת צאצאיהם. ב-1857 פגש דיקנס שחקנית בשם אלן טרנן, ובין השניים התפתח קשר רומנטי. לקשר זה היתה ככל הנראה השפעה גדולה על פרידתו של דיקנס מקתרין.  

בשנים האחרונות לחייו הידרדר מצבו הבריאותי של דיקנס וכתוצאה מכך הידלדל שטף כתיבתו. ב-1869 החל דיקנס לעבוד על רומן המסתורין "תעלומת אדווין דרוּד", אך לא הספיק להשלים את כתיבתו. צ'רלס דיקנס נפטר במפתיע בתשעה ביוני 1870. הוא נקבר בפינת המשוררים במנזר וסטמיניסטר.    

כל הדמויות של דיקנס, וכמוהן כל יצירותיו, הסעירו מיד את דמיונם של הקוראים ושבו את לבם. לא פעם מפליא דיקנס ביכולתו להצחיק את הקורא בעודו מגולל סיפור הנראה ונשמע רציני  וקודר.  מרגע יציאתם לאור, הפכו הספרים למבוקשים, לאהובים ולמושא לעיבודים שונים.

קשה לעקוב אחר המספר הרב של העיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים שנעשו ליצירותיו של דיקנס. מאגר הנתונים של אתר האינטרנט www.imdb.com מונה 201 עיבודים שונים לטלוויזיה ולקולנוע.

הנתונים האלה אינם מפתיעים כלל בהתחשב באופי היצירות של דיקנס. רוב הרומנים שלו לא ראו אור בתחילה כיצירות שלמות ומגובשות, אלא הופיעו במקורם בהמשכים ובחלקים, שפורסמו בשבועונים ובירחונים שונים. עלילות הרומנים שלו נפתלות מאוד, מלאות התרחשויות למכביר ופרודיות מחוספסות, עתירות תהפוכות, רוויות מצבים קומיים ודיאלוגים שנונים ומצחיקים, ושופעות גיבורים, החוברים זה לזה ליצירת גלריה אנושית ססגונית של דמויות.