גַיל הראבן

גַיל הראבן נולדה ב-1959 בתל אביב, גדלה בירושלים ומתגוררת בה גם היום.

ספרה הראשון יצא לאור ב-1986. היה זה ספר הילדים "אגדה חדשה", שקדם לו מחזמר שהועלה בהצלחה על הבמה, ואף זכה בפרס הָרי הרְשוֹן. ב-1992 התפרסם "תקווה אם נתעקש", ספר תיעודי על העלייה החדשה מרוסיה, ושנה לאחר מכן יצא לאור ספר הפרוזה הראשון של הראבן למבוגרים — קובץ הסיפורים "ארוחת צהריים עם אמא". כעבור כשנה ראה אור הרומן הראשון שלה, "הסיפור האמיתי".

בשנת 2002 זכה רומן פרי עטה, "שאהבה נפשי", בפרס ספיר, ובשנת 2009 יצא לאור באנגלית בארצות הברית וזכה בשנה שלאחר מכן בפרס הספר המתורגם הטוב ביותר מטעם ארגון "שלושה אחוזים". כמו כן, יצא הרומן לאור באיטליה. רומן נוסף של הראבן שראה אור באנגלית וזכה לביקורות חיוביות הוא "השקרים האחרונים של הגוף". בשנת 2009 התפרסם סיפור קצר של הראבן ב"ניו-יורקר". סיפורים קצרים נוספים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת באנגלית, ברוסית, בספרדית, בצ'כית, בסינית ובאיטלקית. "אנשים טועים" הוא ספרה השישה-עשר.

יצירתה של הראבן רחבה ומגוונת. בלמעלה מ-20 שנות כתיבה, היא לא היססה לחקור נושאים מגוונים ולכתוב בז'אנרים שונים. "הדרך לגן עדן" הוא קובץ סיפורי מד"ב, "שפת קיר" (שהוציאה יחד עם עליזה אולמרט) הוא אלבום תצלומים שעניינו אמנות גרפיטי ישראלית, והרומן "האיש הנכון" משתייך לז'אנר ספרי המתח. בשנת 2016 כתבה הראבן את הסיפור הקצר "הצעה" לפרויקט הירושלמי "עיר סיפור". הטקסט הוצג בתחנות שונות בעיר בליווי איורי ענק.

בנוסף, תירגמה הראבן את הסונטות של שייקספיר יחד עם אבי הסנר (הוצאת דביר, 2011) ופיתחה עם השנים כתיבה עיתונאית ותיעודית ענפה. בין היתר, היא כתבה טורים ב"חדשות", ב"מעריב", ב"ג'רוזלם ריפורט" וב"ליידי גלובס", לצד מסות בכתבי עת ומחזות וספרי לילדים. רבים מהרומנים שלה היו לרבי מכר, ועל יצירתה זכתה בפרס ראש הממשלה לשנת תשע"ג.

בנוסף לכתיבה, הראבן לימדה במכללת "עלמא", בתוכנית "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בבית הספר לקולנוע "מעלה", במשכנות שאננים, בבית שמואל ובבית הסופר בירושלים. בשנת 2006 היתה מרצה-אורחת באוניברסיטת אילינוי, ובשנת 2012 היתה סופרת-אורחת באוניברסיטת אמהרסט. כיום היא משמשת כחברה באקדמיה ללשון העברית.


רשימת יצירותיה

פרוזה

"אגדה חדשה", ספר ילדים ("עם עובד", 1986)
"תקווה אם נתעקש", ספר תיעודי ("עם עובד", 1992)
"ארוחת צהרים עם אמא", קובץ סיפורים ("זמורה ביתן", 1993)
"הסיפור האמיתי", רומן ("זמורה ביתן", 1994)
"מוזה", רומן ("כתר", 1995)
"הבוקר הרגתי איש", קובץ סיפורים ("כתר", 1997)
"בארץ זוללי הבגדים", ספר ילדים ("כתר", 1998)
"הדרך לגן עדן", קובץ סיפורים ("כתר", 1999)
"שאהבה נפשי", רומן ("כתר", 2001)
"חיי מלאך", רומן ("קשת", 2003)
"האיש הנכון", רומן ("קשת", 2005)
"שפת קיר", אלבום תצלומים ("ידיעות אחרונות", 2007)
"השקרים האחרונים של הגוף", ("אחוזת בית", 2008)
"לב מתעורר" ("אחוזת בית", 2010)
"אני ליאונה" ("אחוזת בית", 2014)
"אנשים טועים" ("אחוזת בית", 2016)
"חיים" ("אחוזת בית", 2022)

 

מחזות

"אגדה חדשה", "מסע הדוד מקס", "חגיגה בבילגיניה", "המופע של רפונזל"

3 תגובות

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] לקריאה נוספת על המחברת […]

  2. לב מתעורר הגיב:

    […] לקריאה נוספת על כלת פרס ספיר, גיל הראבן. […]

  3. […] לקריאה נוספת על גיל הראבן. […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן