כותבים אורחים

דברים שנכתבו לכבוד זכייתו בפרס נובל של מריו ורגס יוסה מאת שרי גוטמן, מולי"ת אחוזת בית

מריו ורגס יוסה, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2010, הוא סופר שמנכיח את דעותיו, גם באופן לא ספרותי, בספרים שלו. אולי זו הסיבה שבגללה מתחילת דרכו היו הביקורות על הפרוזה שלו מעורבות ולא חד-משמעיות. ואולי זו גם הסיבה לכך שרק עכשיו הוא קיבל את פרס נובל, כמעט 30 שנה לאחר שגבריאל גרסיה מארקס – חברו הטוב, ולימים יריבו הגדול – קיבל את הפרס היוקרתי. מארקס צולל לתוך הספרים שלו, והקוראים צוללים איתו. ורגס יוסה, לעומת זאת, עומד מהצד, מניע את העלילה ואת הדמויות, ולא מתאפק להגיד עוד משהו.

מאז ומעולם העיסוק בפוליטיקה ליווה את חייו של ורגס יוסה, לא פחות מהעיסוק בספרות. הצמד הזה – פוליטיקה וספרות – מגדירים אותו כאדם וכיוצר באופן כזה שהעיסוק הביקורתי שלו במבנים חברתיים מחלחל שוב ושוב לתוך הפרוזה שלו. בשנת 1990 אף העמיד את עצמו כמועמד הקואליציה השמרנית בארצו לתפקיד נשיא המדינה. לאחר שנחל תבוסה, הוא שב לתעל את הדעתנות הפוליטית שלו לפסקאות בעלילות ספריו.

ברוב המקרים, זו מגרעת פואטית – להגיד עוד משהו, ולא רק לספר – אלא שאני כקוראת ואחר כך כמו"לית תמיד עקבתי אחר כתיבתו בעניין רב ואהבתי לקרוא את ספריו, השונים כל כך זה מזה, דווקא בגלל העיקשות הזאת. דווקא בגלל הרצון הבוער שלו לנסות להגיד משהו, ולנסות להגיד את זה באלף דרכים ספרותיות שונות. קריאה בכתביו של ורגס יוסה במשך השנים מבהירה שאנחנו ניצבים בפני אדם כותב באופן העמוק ביותר של המושג: כותב שמחפש שוב ושוב את דרכו הפואטית. לכן, אני אוהבת אותו גם בזכות כתיבתו וגם בזכות הכישלונות הלא מעטים שלו לאורך המסע המפרך הזה שלו. בראיון שנערך איתו לא מזמן (יעל נעמני, יוני 2010, ידיעות אחרונות) הוא מצטט את פלובר שאמר: "הכתיבה היא דרך חיים". אני מאמינה לו. ואני גם מאמינה שרק מי שחי חיים של חיפוש תמידי, מותר לראות במעידות שלו את המחיר הבלתי נמנע שמשלם מי שיש לו האומץ לנסות.

גם דרכו של ורגס יוסה במרחב המו"לי העברי מעידה – כמו הביקורות המעורבות על כתביו – על הקושי לקבל אותו כ"סופר גדול". 14 ספרים פרי עטו ראו אור בעברית, לא יותר משניים בכל הוצאה לאור, שלאחריהם ויתרה עליו ההוצאה בגלל חוסר העניין שגילה ציבור הקוראים כאן. שוב ושוב הוא נשאר מיותם מנותן חסות בעברית. למזלי, הספר "תעלוליה של ילדה רעה" כבר לא נדרש על ידי איש מלבדי. ואז – כמו"לית – יכולתי להחזיר לסופר המתלבט תמידית הזה את הערכתי, ולהוציא לאור את ספריו מעתה ואילך.

"תעלוליה של ילדה רעה" יצא לאור בתרגום מרהיב של טל ניצן, ועמלנו רבות ובכל הכוח כדי לקדם אותו ולהכיר אותו לציבור הקוראים הרחב. ואכן, הפעם ספר של ורגס יוסה הפך לרב-מכר גם כאן, בישראל, וגדעון לוי כתב עליו סמוך ליציאתו לאור בעברית ביקורת נרגשת ונפלאה שפתחה במילה: "התאהבתי". זה היה אחד הרגעים המאושרים שלי – לא רק כמו"לית אלא גם כקוראת נאמנה של מריו ורגס יוסה: הנה הוא נוכח גם במדף הספרים העברי, נמכר, אהוב ומדובר. לשמחתי העצומה, היום החליטה גם האקדמיה השוודית בסטוקהולם שהוא ראוי לעמוד בגאווה ובכבוד בקדמת הבמה.

הדברים פורסמו לראשונה באתר וואלה! בתאריך 8/10/2010

לדף הספר "תעלוליה של ילדה רעה" בהוצאת אחוזת בית לחצו כאן

לקריאה נוספת על חייו של מריו ורגס יוסה לחצו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן