"אין ספק, הכתיבה היפהפיה, האירונית והמותחת, מציירת לנו את דרך החיים בשלהי התקופה הויקטוריאנית, הלכי הרוח, הנימוסים הנכון והלא נכון. ומעבר לכל, מלבד "ציור" החברה – מתקיים הסיפור." (דן לחמן, e-mago, מאי 2007)

"בעצם, הסיפור הזה כולו הוא רגע אחד. רגע אחד, בהכרח, גם כשהוא נמשך שנה[…] וכמה מפליא אביעד גבעון, שזהו ספר הביכורים שלו, להקפיא את הרגע הזה, לכתוב אותו במלים הקטנות ביותר, המלים שהן החוט האחרון שמחבר אל הכתיבה, לפני שלא אומרים כלום." (קרן דתן, אתר 'הארץ', ינואר 2007)

"'הלב הקבור', ספר פנטזיה מעניין מאוד ורציני […], לא תמיד קל לקריאה, אבל בפירוש שווה את המאמץ." (לילך וולך, 'נענע 10', ספטמבר 2006)

"הספר הוא בסופו של דבר אישי, אוהב, נוגע, פרטי, ועל אף שהוא כבד משקל הוא אינו חסר שמחה – שמחה לגלות את האהבה במקומות בהם צריך להיות ממש בשקט כדי לשמוע אותה וגם במקומות המקובלים." (עמליה רוזנבלום, 'וואלה!', דצמבר 2006)

"עכשיו תורכם וחובתכם להתוודע ולהתאהב באחד היוצרים החשובים, האהובים, המבריקים והמצחיקים ביותר שהצמיחה הממלכה הבריטית מאז ומעולם." (ירון פריד על אלן בנט, Ynet, ספטמבר 2006)

"את מגד מומלץ בחום לקרוא משום שרבות מיצירותיו עוסקות, לפני הכל, באינדיבידואל, בהתחבטויותיו וחלומותיו, ביצרים ותשוקות, בקונפליקטים ובלבול, בייאוש ובחוסר מנוחה. אלא שכתיבתו אינה מדכדכת, כי אם רוויות הומור, שפה אצילה וכמויות של חן." (אמציה שיינפלד, NRG, ספטמבר 2006)

"המידע נמסר בנדיבות רבה, כולל טיפים קטנים אך חיוניים להצלחה בבישול, והמלצות מדויקות לחומרי גלם. יחד עם העיצוב היפהפה והמואר שלו, צילומי המנות, שלבי הכנתן וצוות בית הקפה, הספר עומד בזכות עצמו כאחד מספרי הבישול הטובים ביותר שהופיעו בארץ בתקופה האחרונה." (צבי טריגר, 'הארץ')

"הספר רווי במשפטים שנחרטים איפה ששירה טובה נחרטת, שאי אפשר להימלט מהמשמעויות העמוקות ביותר שלהם, שחושפים משהו מחלליו הסמויים של העולם. בקיצור, לרוץ לקנות." (ניר ברעם, 'נענע 10', יוני 2006)

"הספר מכיל תיאורים פרטניים מאוד. תיאורי מלחמה ואווירה. הוא כתוב בצורה מדהימה. גם מי שאיננו מבין דבר במהלכים צבאיים מבין במדויק את המתרחש. שוכחים שמדובר בסיפור היסטורי אמיתי. שמדובר בהיטלר. התחושה היא של ספר מתח מדהים המרתק וסוחף לתוכו את הקורא ומשאיר אותו חסר נשימה במרוץ להגנת ברלין." (דן לחמן, e-mago, אפריל 2006)

"המשלים הם בראש ובראשונה סיפורים מקסימים, כאלה שאפשר פשוט לקרוא באוזני ילדים צעירים (אפילו בגילאי 5-4). לאלה הרוצים להרחיב אופקים, מצויים המושגים המרחפים מעל הכותרת, בבחינת כיווני מחשבה, וטקסט עיוני קצרצר הנלווה לכל סיפור. הטקסט הזה, המכונה "סדנת הפילוסוף" […] מנגיש מושגים מופשטים כמו צדק, חירות, שוויון, חמדנות, רכושנות, כוח ועוד אינספור מונחים שאין כמותם רלוונטיים לחיי היומיום של ילדים." (שהם סמיט, אתר 'סטימצקי')