בחזרה לעמוד הספר   1   הבעיות התחילו כשעמדתי על רגל אחת וקילפתי צדפות. אם לא הייתי מדען, שמודע לנטייה האנושית לראות דפוסים במקומות שבהם הם לא קיימים, יכול להיות שהייתי מסיק שאֵל כלשהו מעניש אותי על חטא הגאווה. מוקדם יותר באותו אחר צהריים מילאתי טופס הערכת ביצועים, והוצגה בפנַי השאלה, "מהי/מהן לדעתך החוזקה/החוזקות העיקריות […]

רומן חושני מאת מריו ורגס יוסה, חתן פרס נובל לספרות ומחבר רב המכר "תעלוליה של ילדה רעה".

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   פתח דבר  לידתו של נמר   ב-2014, כשמחליקת הסקי אסטריד אוּרֶנְהולט יאקובסן הגיעה לרוסיה כדי להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י, נודע לה שאחיה נעדר מביתם שבנורווגיה. יאקובסן היתה מודאגת, והיתה לה בהחלט סיבה טובה: היא ואחיה נהגו להתאמן יחד, ויאקובסן ידעה שהוא חזק דיו ושאין כמעט סיכוי שייקלע […]

  בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   בארץ המַאוּרים   "אַת לבדך? אישה לבדה לא מטיילת פה ככה," אמרה לה בעלת הפונדק הקטן שהיא התחילה ממנו את מסע האופניים שלה באִיסט קֵייפּ שבניו זילנד. "אישה לבדה לא רוכבת פה על אופניים בכבישים הריקים האלה. ישדדו אותך. אולי אפילו יאנסו. גרים פה ילידים. פה […]

  בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   הקדמה האם קרה גם לכם שסידרתם בטירוף את הבית או את החדר בעבודה, אבל תוך זמן קצר הכול שוב נהיה מבולגן? אם כן, תנו לי לגלות לכם את הסוד להצלחה במשימה. בספר הזה סיכמתי את כל העקרונות שיעזרו לכם להשליט סדר בסביבתכם, באופן שישנה את חייכם […]

  בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחברת   היא הרימה את עיניה מן הספר. איזה שעמום, הפזמון החוזר הזה על חוסר התקשורת! אם מתעקשים לתַקשר, מצליחים איכשהו. נכון, לא עם כולם, אבל עם שניים-שלושה אנשים כן. אַנדרֶה, במושב הסמוך, קרא ספר מן "הסִדרה השחורה".[1] היו דברים שלא דיברה איתו עליהם, מועקות, חרטות, דאגות קטנות; מן […]

בחזרה לעמוד הספר לקריאה נוספת על המחבר   כך זה קורה. הוא יוצא אחר הצהריים במסלול שהראו לו ועד מהרה העיירה הקטנה נותרת מאחוריו. בתוך כשעה הוא מוקף בגבעות נמוכות מכוסות עצי זית וסלעים אפורים, שנשקף מהן מישור היורד בהדרגה לים. הוא מאושר מאוד, כפי שהוא עשוי להיות כשהוא מטייל וכשהוא לבדו. הדרך עולה ויורדת […]

בחזרה לעמוד הספר לקריאה על המחבר   סבתא רבתא   סבתא רבתא מתה היום (או אולי, אתמול. אינני יכול לומר בביטחון). כמעט. כלומר, בסוף כן. אבל לא בהתחלה. בהתחלה היא חיה. מדי חיה. בעלה מת ("חיימיקו, אוי חיימיקו, איך השארת אותי לבד," בכתה באזכרות. היתה מזריקה לו אינסולין כמו כלום. ליד כולם). והיא חיה. אחותה […]

בחזרה לעמוד הספר 1 העמדת הפנים של אני־אתה ריצ'רד גיר מר ריצ'רד גיר היקר, במגירת התחתונים של אמא — בזמן שהפרדתי בין פרטי הלבוש האישיים שלה לבין פריטים "משומשים קלות" שאפשר לתרום לחנות הצדקה המקומית — מצאתי מכתב שכתבת. כפי שאתה זוכר, מכתבך עסק באולימפיאדה שנערכה ב־2008 בבייג'ין, סין — קראת לחרם בגין הפשעים והזוועות […]

בחזרה לעמוד הספר   תמונה ראשונה ואלר:      מה קרה, אליז המקסימה, מדוע התקדרו פנייך דווקא אחרי שהואלת ברוב טובך להישבע לי אמונים? אוי ואבוי, אני שומע שאת נאנחת! ודווקא כשאני כל כך שמח! אמרי לי, האם את מתחרטת על האושר שהסבת לי? את מצטערת על האירוסים שהאהבה הבוערת שלי אולי כפתה עלייך? אליז:      לא, ואלר. […]