בחזרה לעמוד הספר אסתר בְּנִי היקר, אני יושבת לכתוב לך את הסיפור הזה. זה לא סיפור רגיל שאמא מספרת לבן. אבל אני רוצה שתדע. אני אמא שלך, אתה הבן שלי. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. ייתכן שיש דברים שמוטב לילדים לא לדעת על ההורים שלהם. אני לא בטוחה שזה נכון. בכל שנה אני […]
קראו עודבחזרה לעמוד הספר 1 ג'וֹס, ניגריה, דצמבר 2008 אני חייבת לעזוב את העיר הזאת היום ולבוא אליך. התיקים שלי ארוזים, והחדרים הריקים מזכירים לי שהייתי אמורה לעזוב כבר לפני שבוע. מוסא, הנהג שלי, ישן בעמדת המאבטח כל לילה מיום שישי שעבר, והמתין שאעיר אותו עם עלות השחר כדי שנוכל לצאת בזמן. אבל התיקים שלי עדיין […]
קראו עוד
סיפורה של משפחה גרמנית תחת חוקי הגזע של נירנברג. ממואר מאת אינגבורג הכט, בת לאב יהודי ואם פרוטסטנטית.
קראו עוד
קובץ סיפורים מאת קריסטן רופניאן, מחברת הסיפור הקצר שעשה היסטוריה כשהתפרסם ב-2017 ב"ניו יורקר".
קראו עודבחזרה לעמוד הספר המשפחות (1933-1883) את הפרטים המשפחתיים, עם השמות והדרגות, מצאתי בתיק התעודות שהניח אחריו אבי. המסמכים האלה, מצולמים וממוינים (המסמכים המקוריים נשרפו), נמצאים ברשותי "בזכות" הימים שבהם עורכי-דין יהודים לא היו רשאים עוד להיקרא עורכי-דין כי אם "יועצים" בלבד, והותר להם לשרת רק לקוחות יהודים. בעקבות זה היו לאבי מעט עבודה […]
קראו עוד
בחזרה לעמוד הספר 1 הם נפגשו באתר גרושים-גרושות. הפרופיל שלו היה סתמי, ודווקא בגלל זה היא כתבה לו. בן ארבעים ושתיים, גרוש פעם אחת, תושב גבעתיים. בלי "מוכן לטרוף את החיים" או "בתהליך של חיפוש ורוצה לגלות את עצמי איתך". שני ילדים, 1.77 מ', השכלה אקדמאית, עצמאי, במצב כלכלי טוב, ממוצא אשכנזי. דעה […]
קראו עוד
שתי נובלות על שתי גיבורות בלתי נשכחות, שמחליטות לשנות את שגרת חייהן. מאת נגה אלבלך, כלת פרס ברנר.
קראו עוד
כשהעולם בוער סביבה, יג'ידה מחכה לנס, לילד. רומן עטור שבחים מאת הסופרת הניגרית איובאמי אדבאיו.
קראו עודבחזרה לעמוד הספר אחרית דבר: איך יצא כתב היד של "האשמים" מתוך קוריאה הצפונית אחרית דבר מאת קים סוֹנג-דוֹנג, עיתונאי בירחון "ג'וֹסוּן" יצירת הספרות הזאת, שהתפרסמה לראשונה בקוריאה הדרומית ומבקרת בחריפות וברוח סאטירית את המשטר בקוריאה הצפונית, ושנכתבה בידי אדם שעדיין חי ופועל באותה מערכת, היא תקדים היסטורי — שום טקסט שכזה […]
קראו עוד
הגיבו לאחרונה