פוסטים מאת admin_books

מזל יתומה

סיפורה של אביטל אוחיון, רומן מאת גלית דהן קרליבך. יתומה יפהפייה ואדומת שיער שרדופה על ידי העבר.

מזל יתומה/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר כדי לספר לכם איך רצחתי את רמון, אני צריכה לספר איך חיסלתי את אחיטוב. וכדי לספר איך חיסלתי את אחיטוב, אני מוכרחה לספר קודם כול איך הרגתי את אמא שלי. אני נמצאת פה במנזר מרימ'ס, ואולי מנזר זה לא המקום הכי מתאים בעולם להתוודות בו על רצח, למרות שיש פה תא וידוי. […]

הדיירת/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר השכנים היו אלה שגרמו לעיכוב, בסופו של דבר. שני השוטרים התרוצצו בחדר המדרגות במשך חצי שעה לפחות, עולים ויורדים מקומה לקומה, כי כמה שכנים טענו בשכנוע מוחלט שהצעקות הגיעו מהקומה השנייה. גר שם זוג שרב כל היום וכל הלילה — כשהילדים היו בבית, וגם אחרי שהלכו לישון, כך אמרו — לפעמים האישה […]

חיים/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר   א עדים לפרשיות החיים האלה יסכימו אולי שראשיתן בכיסא — כיסא ילדים שהושלך בכיתה. נפתח, אם כן, בכיסא. בית ספר יסודי, כיתה גימ"ל, שעת הלימודים השנייה. התלמידים רוכנים על תרגילים בחשבון. בקצה השורה שליד החלון משעין אחד מהם את גבו למסעד, ומטיל את משקל גופו לאחור. רגליו הקדמיות של הכיסא נישאות […]

ג'וני שב משדה הקרב/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר הוא רצה שהטלפון יפסיק לצלצל. להרגיש רע זה מספיק גרוע לא צריך גם טלפון שמצלצל לך באוזן כל הלילה. והוא הרגיש ממש נורא. ולא בגלל היין הצרפתי החמוץ הזה שלהם. אי-אפשר לאגור מספיק ממנו בגוף כדי לנפח ככה את הראש. הבטן שלו עשתה סיבובים סיבובים סיבובים. איזה יופי שאף אחד לא עונה […]

הפרופסור/ פרק ראשון

בחזרה לעמוד הספר 1   פתח דבר     לפני ימים אחדים, אגב עיון בניירותי, מצאתי בשולחני העתק של מכתב ששלחתי לפני שנה למכר ותיק מתקופת הלימודים:   צ'רלס היקר, אני חושב שכאשר אתה ואני למדנו יחד באיטון לא היינו — לא אתה ולא אני — מה שאפשר לכנות מקובלים וחביבים על הבריות. אתה היית […]

המוח שלי ואני / פתיחת הספר

בחזרה לעמוד הספר   פתח דבר   יום אחד, עוד הרבה זמן, אם אני אצליח ואעבור את המרחק הזה, מתישהו, אני אעבור פה בדרך במקרה, נניח ברכב, ואני אעצור בצומת, בסיבוב רעננה, ברמזור, והאור יהיה כתום מהבהב, בגלל איזה קלקול או תקלה, ואני אביט בבית חולים לוינשטיין, ואני אזכר. תמיד אני אזכר. קודם כול באור […]

,

דיאנה ודויד / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר 1   ערב אחד התחלתי לחשוד שלדויד יש מאהבת. זה היה יום שישי, סוף חודש יולי, ישבנו שלושתנו לאכול סביב השולחן. בשמונה ועשרים הסלולרי של דויד, שהיה מונח בין הצלחת שלו לבין הקערה של הביף בוֹרגיניוֹן, החל לצלצל, והוא מיד השתיקו. שאלתי אותו מי זה, והוא ענה, פציינטית. פציינטית? ביום שישי בערב? […]

אמונה

רב-פקד אברהם אברהם, חוקר המשטרה החולוני, חוזר! ספר רביעי בסדרה המצליחה של דרור משעני.

אמונה / פתיחת הרומן

בחזרה לעמוד הספר   מפקד מרחב איילון, ניצב בני סבן, לא ניסה להסתיר את תדהמתו. הוא פתח במשיכה נרגזת את מגירת שולחן הכתיבה שלו ושלף ממנה נרתיק קטיפה כחול, שמתוכו הוציא מכשיר דמוי עט, עשוי מזכוכית כהה. "אני לא מאמין לך, אבי. אתה לא יכול להיות רציני," הוא אמר. רב-פקד אברהם אברהם דווקא היה רציני […]

דילוג לתוכן